אור החיים על בראשית יא:ל

1וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״אֵין לָהּ וָלָד״? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (יבמות סד:) אַיְלוֹנִית הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵין לָהּ וָלָד״. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בִּיבָמוֹת דַּף ס״ד וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי אָמֵי, אַבְרָהָם וְשָׂרָה טוּמְטוּמִין הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו נא:א) ״הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם״. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י: ״חֻצַּבְתֶּם״ – נַעֲשָׂה לָהֶם זַכְרוּת, ״נֻקַּרְתֶּם״ – שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם נַקְבוּת וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְאָמְרוּ עוֹד שָׁם: נָשָׂא אָדָם אִשָּׁה וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה – יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה וְכוּ׳, זֵכֶר לַדָּבָר (בראשית טז:ג) ״מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ״ וְגוֹ׳. וְלֵילֵף מִיִּצְחָק וְגוֹ׳? יִצְחָק עָקָר הָיָה. אִי הָכִי אַבְרָהָם נַמִּי עָקָר הָיָה? הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּעָקָר שֶׁאָמַר כָּאן הוּא טוּמְטוּם שֶׁאָמַר רַבִּי אַָמֵי, וַהֲגַם שֶׁמִּן הַסְּתָם לֹא נָשָׂא עַד שֶׁנִּקְרַע אַלִיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה פָּרִיךְ, שֶׁאָמַר טוּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע אֵין מוֹלִיד, וְעוֹד אֲפִלּוּ לְרַבָּנָן לֹא שְׁכִיחַ שֶׁיּוֹלִיד עַד כָּאן. הִנֵּה לְדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת הוּא הַדִּין שֶׁגַּם שָׂרָה נִקְרַעַת קֹדֶם שֶׁנִּשֵּׂאת. לְפִי זֶה יִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם טוּמְטוּמִין וְנִקְרְעוּ, וּלְדַעַת רַבִּי יְהוּדָה אֵינָם יוֹלְדִים, חָשׁ הַכָּתוּב שֶׁיָּבִין הַשּׁוֹמֵעַ כִּי מַה שֶׁאָמַר ״וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה״ הוּא לְצַד שֶׁהָיְתָה טוּמְטוּמֶת, אוֹמֵר כֵּן וְהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁכֵּיוָן שֶׁהָיְתָה טוּמְטוּמֶת מִצַּד זֶה הוּא שֶׁמֻּחְזֶקֶת בַּעֲקָרוּת, אֲשֶׁר עַל כֵּן גִּלָּה וְאָמַר אֵין לָהּ וָלָד , פֵּרוּשׁ שֶׁנִּבְדְּקָה עַל יְדֵי זִקָּה אַחַר שֶׁנִּקְרְעָה וְלֹא יָלְדָה לְאַבְרָהָם, זֶה הוּא אָמְרוֹ ״אֵין לָהּ וָלָד״, וְדוֹק.

2עוֹד נִרְאֶה כִּי לֹא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה טוּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע אֵינוֹ מוֹלִיד אֶלָּא הַזָּכָר, אֲבָל הַנְּקֵבָה לֹא, וְשָׁכִיחַ הִיא שֶׁתֵּלֵד. וּלְפִי זֶה שִׁיעוּר הַכָּתוּב כָּךְ הוּא: וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה , וְלֹא תֹּאמַר שֶׁהָעֲקָרוּת שֶׁאוֹמֵר הַכָּתוּב הוּא לְצַד שֶׁהָיְתָה טוּמְטֶמֶת כְּאַבְרָהָם, לֹא כֵּן הוּא, כִּי הַטּוּמְטוּם אֵינוֹ סִבָּה מְנִיעַת הַלֵּידָה אֶלָּא בָּאִישׁ וְלֹא בָּאִשָּׁה, וְכָאן הָעֲקָרוּת הוּא שֶׁלֹּא יָלְדָה, וְהוּא אוֹמֵר ״אֵין לָהּ וָלָד״.

3וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר אַיְלוֹנִית הָיְתָה, יִתְפָּרֵשׁ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה – פֵּרוּשׁ נִמְצֵאת שֶׁהִיא עֲקָרָה, וְהַכַּוָּנָה הִיא פֵּרוּשׁ שֶׁנִּמְצָא בָּהּ דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה נִכָּר בָּהּ מִקּוֹדֶם. הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי מִלְּבַד הֱיוֹתָהּ טוּמְטֶמֶת וְנִקְרְעָה, הוּכַּר בָּהּ הֱיוֹתָהּ עֲקָרָה, שֶׁאִם עַל הֱיוֹתָהּ טוּמְטֶמֶת לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר ״וַתְּהִי״ הֲוָיָה חֲדָשָׁה (שֶׁזֶּה קוֹדֶם שֶׁנָּשָׂא הָיָה יָדוּעַ, אֶלָּא שֶׁנִּבְדְּקָה וְנִמְצֵאת שֶׁלֹּא יָלְדָה), וּמֵעַתָּה לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״אֵין לָהּ וָלָד״ אֶלָּא וַדַּאי לוֹמַר שֶׁהָיְתָה אַיְלוֹנִית.