אור החיים על בראשית טו:יג

1וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר יָדֹעַ תֵּדַע. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ וְלֹא אָמַר ״זַרְעֲךָ יִהְיֶה גֵּר״ אוֹ ״יִהְיֶה זַרְעֲךָ גֵּר״, כִּי אֵין דֶּרֶךְ לְהַזְכִּיר הַמְּאוֹרָע קוֹדֶם שֶׁיַּזְכִּיר לְמִי יֶאֱרַע. עוֹד לָמָּה לֹא פֵּרֵשׁ כַּוָּנָתוֹ בְּאָמְרוֹ ״גֵּר וְגוֹ׳ וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ״ וְגוֹ׳, אִם שְׁלָשְׁתָּם יַחַד יִהְיוּ בְּכָל הָאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה אוֹ חֵלֶק מֵהָאַרְבַּע מֵאוֹת בְּגֵרוּת וְחֵלֶק בְּעַבְדוּת וְחֵלֶק בְּעִנּוּי. הָאֱמֶת, כִּי מִמַּה שֶׁרָאִינוּ שֶׁכֵּן הָיָה נוֹדַעַת הַכַּוָּנָה, אֶלָּא לָמָּה לֹא פֵּרֵשׁ ה׳ דְּבָרָיו?

2אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר יָדֹעַ תֵּדַע לְשָׁלֹשׁ סִבּוֹת. הָא׳ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לב.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: יָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם בִּשְׁבִיל דָּבָר קַל שֶׁאָמַר ״בַּמָּה אֵדַע״, וְהוּא אָמְרוֹ ״יָדֹעַ״, לְצַד שֶׁאַתָּה חָפֵץ לָדַעַת, ״תֵּדַע כִּי גֵר״ וְגוֹ׳. ב׳, לֶהֱיוֹת שֶׁאָמַר ה׳ בָּעִנְיָן שְׁנֵי דְּבָרִים, אַחַת פּוּרְעָנִיּוֹת וְאַחַת הֲטָבָה, כְּאָמְרוֹ ״וְאַחֲרֵי כֵן״ וְגוֹ׳, לָזֶה אָמַר יְדִיעָה שְׁתֵּי פְּעָמִים. ג׳ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יח:) בַּפָּסוּק (דברים לד:ד) ״זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי וְגוֹ׳ לֵאמֹר״ וְגוֹ׳, שֶׁאָמַר לוֹ ה׳, לֵךְ אֱמוֹר לְאַבְרָהָם וְגוֹ׳ שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ שְׁתֵּי יְדִיעוֹת: א׳ הִיא מַה שֶׁמּוֹדִיעוֹ בְּאוֹתוֹ מַצָּב, וְאֶחָד שֶׁעָתִיד לְהוֹדִיעוֹ עַל יְדֵי מֹשֶׁה, וְלָזֶה אָמַר ״תֵּדַע״ לֶעָתִיד.

3וְטַעַם שֶׁאָמַר גֵּר יִהְיֶה וְגוֹ׳, שֶׁהִקְדִּים הַמְּאוֹרָע, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי הַגֵּרוּת הִיא כַּסֵּדֶר שֶׁהָיָה בָּהּ אַבְרָהָם. וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״כִּי יִהְיֶה גֵר״ מַשְׁמַע שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ הַגֵּרוּת, וְיִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁיִּהְיֶה זְמַן שֶׁלֹּא יִהְיוּ גֵרִים קֹדֶם וְתִתְחַדֵּשׁ לָהֶם הַגֵּרוּת. וְלֹא כֵן הוּא שִׁעוּר אָמְרוֹ ״כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ״, פֵּרוּשׁ: בְּגֵרוּת יִהְיֶה עוֹמֵד זַרְעֲךָ. וְלָזֶה מָצִינוּ שֶׁחָשַׁב ה׳ שְׁנֵי יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הֲגַם שֶׁהָיוּ בַּהֲוָיָתָן לְגֵרוּת אָבוֹת.

4וְאִם תֹּאמַר הָיָה לוֹ לוֹמַר ״כִּי זַרְעֲךָ גֵּר יִהְיֶה״ וְגוֹ׳, דַּע כִּי נִתְחַכֵּם ה׳ לוֹמַר כֵּן לְגַלּוֹת דַּעְתּוֹ כִּי לֹא לְכָל זַרְעוֹ גָּזַר ה׳ עֹל הַשִּׁעְבּוּד וְהָעִנּוּי, וְלָזֶה אָמַר ״כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ״, פֵּרוּשׁ יִהְיֶה לְךָ חֵלֶק בְּזַרְעֲךָ שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בְּגֵרוּת וְלֹא יִשְׁתּוּ יֵין מְרוֹרוֹת כָּל עִקָּר. וְאִם הָיָה מַקְדִּים לוֹמַר ״זַרְעֲךָ גֵּר יִהְיֶה״ וְגוֹ׳ תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״זַרְעֲךָ גֵּר יִהְיֶה״ וְגוֹ׳ ״וַעֲבָדוּם״ וְגוֹ׳, וְאֵין חֵלֶק מִזֶּרַע מֻשְׁלָל מֵהָאָמוּר בָּעִנְיָן שֶׁהֵם גֵּרוּת עַבְדוּת עִנּוּי, וְהוּא לֹא כֵן חוֹשֵׁב כִּי יֵשׁ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּגֵרוּת לְבַד. וְלָזֶה הִפְסִיק בֵּין הַגֵּרוּת לַשְּׁאָר, פֵּרוּשׁ, לוֹמַר כִּי יֵשׁ מֵהַזֶּרַע שֶׁהוּא מֻחְלָט שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא גֵּרוּת לְבַד. וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב ״גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם״, ״זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם״ וְגוֹ׳. וְטַעַם שֶׁלֹּא שִׁעֵר כַּמָּה מֵהָעַבְדוּת וְכוּ׳, דָּבָר זֶה אֵין לוֹ שִׁעוּר יְכוֹלִין לְהִפָּטֵר בְּיוֹם אֶחָד עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה פ״ב) ״יַעַנְךָ״ וְגוֹ׳. וּמֵעַתָּה שְׁלֹשָׁה הַדְרָגוֹת בָּעִנְיָן: חֵלֶק מֵהַזֶּרַע מֻחְלָט מֵהַשִּׁעְבּוּד וְהָעִנּוּי וְהֵם הָאָבוֹת וְהַשְּׁבָטִים, וְהַשְּׁאָר חֵלֶק בְּגָלוּת וְחֵלֶק בְּעִנּוּי, וְאֵין שִׁעוּר לִזְמַן הָעִנּוּי כִּי אִם יִזְכּוּ יוֹם אֶחָד וְלֹא רד״ו שָׁנָה. וְצֵא וּלְמַד מִשֵּׁבֶט לֵוִי (שמות רבה ה:טז) שֶׁנִּדְמָה לָאָבוֹת. וְדַע שֶׁגַּם הֵם טָעֲמוּ דָּבָר מָה, צֵא וּלְמַד מִמֹּשֶׁה (שמות ב:ג) ״וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא״ וְגוֹ׳ ״עַל שְׂפַת הַיְאֹר״׃