אור החיים על בראשית ב:ה

1וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה וְגוֹ׳. בָּא לְהוֹדִיעַ מַה שֶׁרָמַז בְּפָסוּק רִאשׁוֹן כִּי הוּא הַבּוֹרֵא הַכֹּל עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וְאָמַר כִּי הָאָרֶץ לֹא הוֹצִיאָה צִמְחָהּ עַד אֲשֶׁר הִשְׁקָהּ ה׳ וְהוּא אָמְרוֹ: כִּי לֹא הִמְטִיר וְגוֹ׳. גַּם הוֹדִיעַ כִּי חַיַּת הַשָּׂדֶה הוּא יְצִירָה, כְּאָמְרוֹ: ״וַיִּיצֶר ה׳ וְגוֹ׳ כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה״ (בראשית ב:יט), אֶלָּא שֶׁהֵכִין גֹּלֶם מֵהָאֲדָמָה כְּמוֹ שֶׁהֵכִין צוּרַת אָדָם, וְהַשְׁרָצַת הַמַּיִם רְמָזָהּ גַּם כֵּן בְּאָמְרוֹ ״וְעוֹף הַשָּׁמַיִם״, וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין כז:) כִּי מֵהָרְקָק נִבְרְאוּ.

2עוֹד יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר בְּדַקְדֵּק בַּכָּתוּב עוֹד אָמְרוֹ, וְאָדָם אַיִן , מַה הוּא הַכַּוָּנָה בְּהוֹדָעָה זוֹ. עוֹד לָמָּה חָזַר לוֹמַר וַיִּיצֶר וְגוֹ׳ עָפָר וְגוֹ׳, וּכְבָר הִשְׁמִיעָנוּ (בראשית א:כז) ״בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם״, וְאִם בָּא לְהַשְׁמִיעֵנוּ כִּי מִן הֶעָפָר בְּרָאוֹ, לָמָּה הֻצְרַךְ לִכְפּוֹל הוֹדָעַת הַבְּרִיאָה? וְהָיָה לוֹ לְהוֹסִיף שָׁם בְּהוֹדָעַת הַבְּרִיאָה וְלוֹמַר ״עָפָר מִן הָאֲדָמָה״?

3אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פי״ד) כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַד כָּאן, מוּבָן מִדִּבְרֵיהֶם כִּי הָעוֹלָם דִּין חַלָּה יֵשׁ בּוֹ, וְשָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּפֶרֶק ב׳ מִמַּסֶּכֶת חַלָּה (חלה ב:ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הַמַּפְרִישׁ חַלָּתוֹ קֶמַח וְכוּ׳ אֵינָהּ חַלָּה, וּתְנַן בְּפֶרֶק ג׳ (חלה ג:א): ״גִּלְגֵּל בַּחִטִּים וְכוּ׳ הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה חַיָּב מִיתָה״ עַד כָּאן. וְהִנֵּה אֵין מְצִיאוּת לָאָרֶץ לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה צְמָחִים זוּלַת עַל יְדֵי הַשְׁקָאַת הָאָרֶץ, וְזֶה הוּא גִּלְגּוּל בָּעִסָּה. וּמֵעַתָּה כָּל צִמְחֵי הָאֲדָמָה אֲסוּרִים קֹדֶם שֶׁהוּרְמָה מִמֶּנָּה חַלָּה שֶׁהוּא יְצִירַת הָאָדָם, כִּי הָאֲדָמָה נִתְחַיְּבָה בְּחַלָּה וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ טֶבֶל הִיא. וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כָּאן וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה וְגוֹ׳ וְכָל עֵשֶׂב וְגוֹ׳ טֶרֶם יִצְמָח , כִּי לֹא הִמְטִיר בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לָאָרֶץ לְהוֹצִיאָם, אֶלָּא הָאָרֶץ נִתְעַבְּרָה מֵהֶם בְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ אֲבָל לֹא יָצְאוּ. וְהַטַּעַם הוּא לִהְיוֹת שֶׁאָדָם אַיִן שֶׁהוּא הַחַלָּה שֶׁל הָאָרֶץ. וְאָמַר הַתִּקּוּן שֶׁעָשָׂה ה׳ לְהוֹצִיא הַצְּמָחִים וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְגִלְגֵּל אֶת כָּל עֲפַר הָעוֹלָם, כְּאָמְרוֹ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל וְגוֹ׳ וַיִּיצֶר ה׳ וְגוֹ׳ אֶת הָאָדָם עָפָר וְגוֹ׳, זוֹ הִיא הֲרָמַת הַחַלָּה. אַחַר שֶׁנִּתְחַיְּבָה כָּל הָאָרֶץ בְּחַלָּה וְהֵרִים ה׳ חַלָּה זוֹ, הוּתְּרָה כָּל הָאָרֶץ וּצְמָחֶיהָ, וְאִם הָיָה מְגַלְגֵּל בַּמַּיִם חֵלֶק אֶחָד מֵהָאָרֶץ לֹא הָיָה יוֹצֵא מִכְּלַל טֶבֶל אֶלָּא הַחֵלֶק שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל.

4וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי עָפָר שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹצַר הָאָדָם לֹא עָפָר שֶׁל גַּן עֵדֶן אֶלָּא שֶׁל הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁדִּיֵּק הַכָּתוּב (בראשית ג:כג): ״לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם״, אֲבָל גַּן עֵדֶן לֹא הֻצְרַךְ לְהָרִים מִמֶּנָּה חַלָּה וְאַחַר כָּךְ יוֹצִיא מִמֶּנָּה נְטָעִים כִּי כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ, וְלָזֶה אָמַר: וַיִּטַּע ה׳ וְגוֹ׳ גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם , פֵּרוּשׁ קֹדֶם בְּרִיאַת הָאָדָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נד:) וֶהֱכִינָהּ לָאָדָם שֶׁהָיָה עַצְמוֹ חַלָּה קֹדֶשׁ לֵהָנוֹת מִקֹּדֶשׁ וְכַכֹּהֵן הָאוֹכֵל בִּתְרוּמָה.