אור החיים על בראשית כב:א

1וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה מֵהָעִנְיָן, שֶׁכַּמָּה הַרְפַּתְקֵי שֶׁעָבְרוּ עָלָיו עַד שֶׁנִּפְקַד בְּבֵן לְעֵת זִקְנָתוֹ, וְגַם הִבְטִיחוֹ ה׳ ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״, וְאַחַר שֶׁהָיָה יִצְחָק גָּדוֹל כְּאָמְרוֹ ״וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים״, וּבְשָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁיָּרַד לִפְלִשְׁתִּים נוֹלַד יִצְחָק, הָא לָמַדְתָּ כִּי גָּדוֹל הָיָה. וּבְאֶמְצָעוּת הַקּוֹדֵם יִהְיֶה גֹּדֶל הַנִּסָּיוֹן מֻפְלָא, בֵּין בִּבְחִינַת אַבְרָהָם שֶׁאַחַר כַּמָּה הַרְפַּתְקֵי קָדְמוּ לוֹ עַד שֶׁנִּפְקַד, וְאַחַר כַּמָּה הַבְטָחוֹת מֵה׳ כִּי בְּיִצְחָק יִקָּרֵא זַרְעוֹ, הוּא אוֹמֵר לוֹ שֶׁיַּקְרִיבֵהוּ וְלֹא הִרְהֵר בְּלִבּוֹ, בֵּין בִּבְחִינַת יִצְחָק שֶׁהֲגַם שֶׁהָיָה גָּדוֹל כַּנִּשְׁמָע מִפָּסוּק הַסָּמוּךְ ״וַיָּגָר״ וְגוֹ׳ הָא לָמַדְתָּ שֶׁגָּדוֹל הָיָה וְלֹא עִכֵּב. גַּם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר אַחַר הַדְּבָרִים שֶׁבָּזֶה יֻצְדַּק לוֹמַר לוֹ ״אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ״ וְלֹא קֹדֶם הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּסָמוּךְ, שֶׁהֲרֵי הָיָה לוֹ יִשְׁמָעֵאל וְאֵינוֹ יְחִידוֹ.

2וְהָאֱלֹהִים נִסָּה וְגוֹ׳. אָמַר ״וְהָאֱלֹהִים״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו וְתוֹסֶפֶת הֵ״א, לוֹמַר מִלְּבַד נִסְיוֹנוֹת שֶׁקָּדְמוּהוּ, הוֹסִיף לְנַסּוֹתוֹ בִּגְבוּרַת הַדִּין נִסָּיוֹן עָצוּם.

3וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם. טַעַם הַקְּרִיאָה, לְהוֹדִיעוֹ קוֹדֶם כִּי בָּא הָאֱלֹהִים לִשְׁאוֹל מִמֶּנּוּ דָּבָר גָּדוֹל, וְהֵבִין אַבְרָהָם וְאָמַר אֵלָיו הִנֵּנִי , פֵּירוּשׁ הֲרֵינִי מוּכָן לְכָל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלַי: