אור החיים על בראשית כג:ד

1גֵּר וְתוֹשָׁב וְגוֹ׳. טַעַם טַעֲנָתוֹ ״גֵּר וְתוֹשָׁב״, עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת זְכִיָּה וּמַתָּנָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: יָכוֹל לִיתֵּן מַתְּנַת חִנָּם לְגֵר תּוֹשָׁב שֶׁאַתָּה מְצֻוֶּה לְהַחֲיוֹתוֹ, דִּכְתִיב (ויקרא כה:לה) ״גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ״, עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה הִיא שִׂכְלִיִּית, וּבִפְרָט בְּעִנְיְנֵי הַהַנְהָגָה הָאַרְצִית, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְנַהֲגִים בְּגֵר הַיּוֹשֵׁב עִמָּנוּ, כְּמוֹ כֵן יִתְחַיֵּב שִׂכְלִיּוּת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לְהַנְהִיג בֵּינֵיהֶם לְהַחֲיוֹת אָדָם שֶׁהוּא גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּהֶם וְלָתֵת לוֹ מַתְּנַת חִנָּם, וְהִיא טַעֲנַת אַבְרָהָם גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי תְּנוּ לִי. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״גֵּר״ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״תּוֹשָׁב״, הַמְכֻוָּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁאֲנִי גֵּר וְאֵינִי מִכֶּם, אַף עַל פִּי כֵן הֲרֵינִי תּוֹשָׁב. עוֹד טַעַם אָמְרוֹ גֵּר , כִּי חָשׁ לוֹמַר עַל עַצְמוֹ תּוֹשָׁב בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא הֵפֶךְ מִדַּת הַצַּדִּיקִים, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר ״גֵּר״.

2וְאֶקְבְּרָה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יְעַכְּבוּהוּ. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לִהְיוֹת שֶׁעָתִיד הוּא לְגַלּוֹת דַּעְתּוֹ כִּי חָפֵץ בִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן וְנוֹתֵן בָּהּ מָמוֹן, עַתָּה יֹאמְרוּ: מָה רָאָה אַבְרָהָם לָתֵת כּוּלֵּי הַאי בְּסַדָּנָא דְּאַרְעָא, הֲלֹא דָּבָר הוּא, וַדַּאי שֶׁרָאָה בּוֹ דָּבָר גָּדוֹל שֶׁיִּשְׁוֶה בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם! לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר ״וְאֶקְבְּרָה מֵתִי״, לְקָבְרוֹ מִלְּפָנַי, פֵּרוּשׁ, זֶה הוּא שֶׁמַּכְרִיחוֹ שֶׁלֹּא לָחוּשׁ עַל מָמוֹנוֹ, וְאִם לֹא הָיָה מֵתוֹ לְפָנָיו לֹא הָיָה קוֹנֶה דָּבָר. וּמֵעַתָּה הֲגַם שֶׁיִּקְנֶה שְׂדֵה עֶפְרוֹן בְּכָל מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם, יִתְלוּ שֶׁהוּא מָקוֹם מֻבְחָר לִקְבוּרָה וְלָהֶם אֵין בְּכָךְ כְּלוּם.