אור החיים על בראשית כד:יט

1וַתְּכַל לְהַשְׁקוֹתוֹ. הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וַיְכַל לִשְׁתּוֹת״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהָיְתָה הִיא מְקָרֶבֶת לוֹ הַמַּיִם לִשְׁתּוֹת עַד סוֹף הַשְּׁתִיָּה, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ הוּא לִטְרוֹחַ בְּהַטָּיַת מַיִם אֵלָיו.

2עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁחָשְׁשָׁה עָלָיו לְצַד שֶׁהָיָה עָיֵף בַּדֶּרֶךְ, וְהַפְלָגַת הַשְּׁתִיָּה תַּזִּיק, וְהִיא הַצַּדֶּקֶת שִׁעֲרָה בְּדַעְתָּהּ שִׁעוּר שֶׁיַּסְפִּיק לִשְׁתִיָּתוֹ, וְלֹא רָצְתָה לְהוֹסִיף לוֹ לְבַל יִסְתַּכֵּן, כִּי הֶעָיֵף לֹא יְשַׁעֵר בִּשְׁתִיָּתוֹ בְּעֵת צִמְאוֹנוֹ. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַחְשׁוֹב כִּי לְצַד הַמְעָטַת הַטּוֹרַח נִתְכַּוְּנָה לָזֶה, אָמְרָה אֵלָיו גַּם לִגְמַלֶּיךָ וְגוֹ׳ עַד אִם כִּלּוּ , וְלֹא אֶתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּהַשְׁעָרַת הַהִסְתַּפְּקוּת. הָא לָמַדְתָּ כִּי לְצַד רַחְמָנוּת וְאַהֲבָה נִתְכַּוְּנָה אֵלָיו כַּטַּעַם הַנִּזְכָּר.

3עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מ.) בְּפָסוּק (דברים יא:טו) ״וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתְּךָ״ וְגוֹ׳, שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהַקְדִּים לָתֵת מָזוֹן לִבְהֶמְתּוֹ וְאַחַר כָּךְ אֶת עַצְמוֹ. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי דַּוְקָא דְּאֵין כָּאן סַכָּנָה אוֹ צַעַר, אֲבָל בְּסַכָּנָה אוֹ בְּשֶׁיֵּשׁ צַעַר, קוֹדֶם יֵשׁ לָחוּשׁ לְצַעֲרוֹ וְאַחַר כָּךְ בְּהֶמְתּוֹ. וְלָזֶה כְּשֶׁשָּׁאַל הָאִישׁ ״הַגְמִיאִינִי מְעַט״, הִרְגִּישָׁה הַצַּדֶּקֶת כִּי צָמֵא לַמַּיִם הָיָה וּמִצְטַעֵר הָיָה, לָזֶה אָמְרָה לוֹ ״שְׁתֵה״. וּכְשֶׁנָּתְנָה לוֹ שִׁעוּר שֶׁשִּׁעֲרָה כִּי וַדַּאי אֵין כָּאן חֲשַׁשׁ לְצַעַר הַצָּמָא, ״וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב״, כִּי בְּגֶדֶר זֶה שֶׁאֵינְךָ מִצְטַעֵר אוֹתָם צָרִיךְ לְהַקְדִּים. וְהוּא שֶׁסָּמַךְ הַכָּתוּב לְ״וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ״ ״וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ עַד אִם כִּלּוּ , פֵּרוּשׁ: לֹא אֲשַׁעֵר לָהֶם כְּפִי הָאוּמְדְּנָא, אֶלָּא אַשְׁקֶה וְלֹא אֶשָּׂא יָדִי עַד שֶׁאֶרְאֶה שֶׁמַּיִם לִפְנֵיהֶם וְאֵינָם שׁוֹתִים, וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי כִּלּוּ לִשְׁתּוֹת.