אור החיים על בראשית כה:לא

1וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ כַיּוֹם שֶׁאֵין לָהּ מַשְׁמָעוּת. וְנִרְאֶה כִּי לֶהֱיוֹת כִּי בְּכוֹרָה זוֹ שֶׁקּוֹנֶה מִמֶּנּוּ יֵשׁ בָּהּ פְּרָטִים שֶׁאֵינָם בַּמְּצִיאוּת אֶלָּא בְּמוֹת אָבִיו, וְהֵם דְּבָרִים שֶׁלֹּא בָּאוּ לָעוֹלָם, וּכְפִי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אֵין אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, לָזֶה נִתְחַכֵּם לוֹמַר ״כַיּוֹם״ כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם הַמְּכִירָה. וְהוּא עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת מְצִיעָא דַּף ט״ז וּפְסָקוּהוּ הַפּוֹסְקִים (חושן משפט סימן רי״א סעיף ב׳): הַצַּיָּד עָנִי שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹאכַל שֶׁאָמַר ״מַה שֶׁיַּעֲלֶה בִּמְצוּדָתִי הַיּוֹם מָכוּר לְךָ״ – מִמְכָּרוֹ קַיָּם, וְהַטַּעַם מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו. וְכָתְבוּ הַגְּאוֹנִים שֶׁאֵין הַטַּעַם תָּלוּי בְּאוֹמֵר ״הַיּוֹם״ אֶלָּא הוּא הַדִּין יוֹם אַחֵר מִמְכָּרוֹ קַיָּם, מִטַּעַם כְּדֵי חַיָּיו, וְלֹא אָמְרוּ ״הַיּוֹם״ אֶלָּא לִשְׁלֹל מַה שֶׁיַּעֲלֶה בִּמְצוּדָתוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם אוֹ שָׁנָה שֶׁהוּא יוֹתֵר מִכְּדֵי מִחְיַת יוֹם אֶחָד, אֲבָל מִחְיַת יוֹם אֶחָד בְּכָל מְצִיאוּת שֶׁיִּהְיֶה קַיָּם. וְהוּא אָמְרוֹ מִכְרָה כַיּוֹם , פֵּרוּשׁ כְּדִין יוֹם, שֶׁהֲרֵי עָיֵף הָיָה וּמִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו מִמְכָּרוֹ מִמְכָּר הֲגַם שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. וְזוּלַת מְצִיאוּת זֶה אֵין דִּין שֶׁיָּכוֹל לִזְכּוֹת בְּמֶכֶר הַבְּכוֹרָה. וְהִצְדִּיק עֵשָׂו דִּבְרֵי יַעֲקֹב כְּאָמְרוֹ הִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ לָמוּת וְאֵין לְךָ תַּקָּנַת מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו גְּדוֹלָה מִזּוֹ.