אור החיים על בראשית כו:כו

1וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וְכוּ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר מִגְּרָר וְהוּא דָּבָר יָדוּעַ, גַּם אֵין צֹרֶךְ בְּהוֹדָעָה זוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִרְגִּישׁוּ וְדָרְשׁוּ (בראשית רבה פָּרָשָׁה ס״ד) מְגוֹרָר וְכוּ׳, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לָקַחַת עִמּוֹ פִּיכֹל וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ, וְאִם לְטַכְסִיסֵי מְלוּכָה לֹא הָיָה צֹרֶךְ לִכְתֹּב לְהוֹדִיעַ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָנוּ בָּזֶה צֹרֶךְ.

2אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לְתָרֵץ מַה שֶׁיִּקְשֶׁה לָנוּ, לָמָּה הֻצְרַךְ אֲבִימֶלֶךְ לַחְזֹר אַחַר יִצְחָק לִכְרוֹת לוֹ בְּרִית לְלֹא צֹרֶךְ, כִּי כְּבָר נִשְׁבַּע לוֹ אַבְרָהָם (בראשית כא:כג) ״אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי״, וּמַה מִיחוּשׁ הָיָה לוֹ לַאֲבִימֶלֶךְ בִּשְׁבוּעַת אַבְרָהָם שֶׁהֻצְרַךְ לִשְׁבוּעַת יִצְחָק? וְרַמְבַּ״ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִרְגִּישׁ לְיַשֵּׁב וְאָמַר שֶׁיִּרְאַת אֲבִימֶלֶךְ שֶׁיִּצְחָק יָפֵר הַבְטָחַת אַבְרָהָם לְצַד שֶׁהֵם הֵפֵרוּ בְּרִית וְגֵרְשׁוּהוּ מֵאִתָּם, עַד כָּאן. וְלֹא רָאִיתִי שֶׁהִתְנָה אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם בִּשְׁבוּעָתוֹ לָשֶׁבֶת בְּאַרְצוֹ הוּא וּבָנָיו, וְאֵין הֲפָרַת בְּרִית בְּמַה שֶׁשָּׁלְחוּ יִצְחָק, וַעֲדַיִן קֻשְׁיָא בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לִבְרִית יִצְחָק.

3אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּא הַכָּתוּב וְאָמַר מִגְּרָר , פֵּרוּשׁ: מִטַּעַם גְּרָר יֵשׁ מָקוֹם לָחוּשׁ לְבִטּוּל בְּרִית אַבְרָהָם וְהֻצְרְכוּ לְחַזֵּק בְּרִית עִם יִצְחָק. וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בִּנְדָרִים (דף ס״ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תַּנְיָא הַמּוּדָר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו. וְכָתְבוּ הַגָּהוֹת מַיְימוֹנִיּוֹת בְּפֶרֶק ו׳ מֵהִלְכוֹת שְׁבוּעוֹת וְזֶה לְשׁוֹנָם: וְאָמַר רַבֵּנוּ יִצְחָק דַּוְקָא לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ בְּעִנְיָן זֶה אֲבָל לֹא דִּיעֲבַד, וּלְכַתְּחִלָּה לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְּאָדָם הָעוֹשֶׂה לוֹ טוֹבָה, כְּגוֹן מֹשֶׁה שֶׁנָּתַן לוֹ יִתְרוֹ בִּתּוֹ וְצִדְקִיָּהוּ שֶׁהוֹצִיאוֹ נְבוּכַדְנֶצַּר מִמַּאֲסָר וְכוּ׳, אֲבָל אָדָם אַחֵר אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה, כִּדְמוּכַח מִפֶּרֶק אֵלּוּ נֶאֱמָרִין וְכוּ׳ (סוטה לו), עַד כָּאן. הִנֵּה מוּכַָח כְּפִי זֶה שֶׁיָּכוֹל הַנִּשְׁבָּע עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת הַתָּרָה אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר דִּיעֲבַד כָּל שֶׁלֹּא קִבֵּל הֲנָאָה מִמֶּנּוּ. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי אַבְרָהָם לֹא קִבֵּל הֲנָאָה מֵאֲבִימֶלֶךְ, כִּי מַה שֶׁנָּתַן לוֹ מַתָּנוֹת הוּא לְצַד כְּלִמַּת שָׂרָה, וּמַה שֶׁנָּתַן לוֹ לָשֶׁבֶת בִּגְרָר לֹא קִבֵּל אַבְרָהָם, וּכְמוֹ שֶׁנִּרְאֶה מֵהַכְּתוּבִים כִּי פָּנָה תֵּכֶף וְהָלַךְ לוֹ מִגְּרָר וְיָשַׁב לוֹ בִּבְאֵר שֶׁבַע, מָקוֹם שֶׁגָּר שָׁם יִצְחָק אַחַר שִׁלּוּחוֹ מִגְּרָר. וְשׁוּב בָּא לְיָדִי מַאֲמָר אֶחָד (בראשית רבה נד:ב) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי״ וְגוֹ׳, מַה חֶסֶד עָשָׂה עִמּוֹ שֶׁאָמַר לוֹ ״הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ״ וְגוֹ׳ וְהוּא לֹא קִבֵּל, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁסּוֹבְרִים רַזַ״ל שֶׁהַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ שֶׁאָמַר לוֹ ״הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ״ וְגוֹ׳ לֹא קִבְּלוֹ, וַהֲגַם שֶׁאוֹמֵר ״כַּחֶסֶד״ הֵם דִּבְרֵי עַצְמוֹ וְאֵינוֹ כֵּן. וְלֹא כֵן הָיָה בְּיִצְחָק שֶׁהוֹשִׁיבוֹ בְּאַרְצוֹ וְיָשַׁב שָׁם וְעָשָׂה וְהִצְלִיחַ בְּכָל טוּב, וְהוּא אָמְרוֹ וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו וְהַטַּעַם ״מִגְּרָר״, פֵּרוּשׁ: מִדִּין הַנִּמְשָׁךְ מֵאֶמְצָעוּת גְּרָר, כִּי לְאַבְרָהָם לֹא הָיְתָה טוֹבַת גְּרָר טוֹבָה, שֶׁהוּא לֹא קִבֵּל, וּשְׁבוּעָתוֹ יֶשְׁנָהּ בְּהַתָּרָה, וּלְיִצְחָק הָיְתָה הֲטָבָה, וְלָזֶה תִּתְקַיֵּם הַשְּׁבוּעָה כְּשֶׁתִּהְיֶה בִּשְׁבִיל הַטּוֹבָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַתִּיר שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ.

4וְעוֹד אֲפִלּוּ אִם תִּמְצָא לוֹמַר כִּי אֲבִימֶלֶךְ כְּשֶׁהִשְׁבִּיעַ אַבְרָהָם הָיָה דַּעְתּוֹ הֵפֶךְ דַּעַת רַבֵּנוּ יִצְחָק שֶׁכָּתְבוּ הַגָּהוֹת מַיְימוֹנִיּוֹת, וְהָיָה סוֹבֵר כָּרַמְבַּ״ם שֶׁכָּתַב בְּפֶרֶק ו׳ מֵהִלְכוֹת שְׁבוּעוֹת דְּכָל שֶׁהִשְׁבִּיעַ חֲבֵרוֹ עַל דַּעְתּוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא קִבֵּל מִמֶּנּוּ הֲנָאָה, אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו, אַף עַל פִּי כֵן לֹא סָמַךְ בְּדַעְתּוֹ עַל הַשְּׁבוּעָה, כִּי מוֹדֶה שֶׁאִם דִּיעֲבַד הִתִּיר שְׁבוּעָתוֹ מֻתֶּרֶת כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיְתָה טוֹבַת הֲנָאָה בָּאֶמְצַע, וְדִין זֶה שָׁוִים בּוֹ כָּל הַמּוֹרִים. לָזֶה הָלַךְ לְיִצְחָק שֶׁהָיְתָה לוֹ טוֹבַת הֲנָאָה, וּבָזֶה כָּתְבוּ הָרַאֲבַ״ד וְהָרַשְׁבָּ״א וְהָאַחְרוֹנִים שֶׁהֲגַם שֶׁהִתִּיר דִּיעֲבַד אֵינוֹ מֻתָּר. גַּם נִתְחַכֵּם לָקַחַת אֲחֻזַּת וְגוֹ׳ וּפִיכֹל לְחַזֵּק הַשְּׁבוּעָה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר.

5וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לָקַחַת עִמּוֹ אֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ, מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן בִּימֵי אַבְרָהָם?

6אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי מַה שֶׁנִּסְתַּפֵּק רַבֵּנוּ תָּם (ר״ן נדרים סה.) בְּהַנִּשְׁבָּע עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ בִּשְׁבִיל הֲטָבָה, אִם דִּיעֲבַד הִתִּירוּהוּ אִם מֻתָּר אוֹ לֹא, וְלֹא הֻכְרַע. וְלִסְבָרָא זוֹ חָשׁ אֲבִימֶלֶךְ גַּם לִשְׁבוּעָה זוֹ, הֲגַם שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה, וְנִתְחַכֵּם לַעֲשׂוֹת חִזּוּק שֶׁלֹּא תוֹעִיל לוֹ הַהַתָּרָה. וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּגִטִּין דַּף מ״ו מַחְלוֹקֶת רַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה סָבַר נֶדֶר שֶׁהֻדַּר בָּרַבִּים אֵין לוֹ הַתָּרָה כֵּיוָן דְּנָדַר בִּפְנֵי רַבִּים שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לְהַתִּיר, וְרַבָּנָן סָבְרֵי יָכוֹל לְהַתִּיר. וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא דַּף ל״ו אֲמַר אֲמֵימָר אֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר נֶדֶר שֶׁהוּדַּר בָּרַבִּים יֵשׁ לוֹ הַתָּרָה, נֶדֶר שֶׁהוּדַּר עַל דַּעַת רַבִּים אֵין לוֹ הַתָּרָה, עַד כָּאן. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּאִיכָּא פָּנִים לוֹמַר שֶׁלֹּא דָחָה אֲמֵימָר דַּעַת רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר נֶדֶר שֶׁהוּדַּר בִּפְנֵי רַבִּים אֵין לוֹ הַתָּרָה. וְגַם מִדִּבְרֵי רַב יוֹסֵף (פסחים קז.) נַמִּי מוּכָח דַּהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, וּבְמַסְקָנַת דִּבְרֵיהֶם הֶעֱלוּ דַּהֲלָכָה כְּרַבָּנָן, וְהַגְּאוֹנִים פָּסְקוּ כְּרַבִּי יְהוּדָה.

7וּכְפִי זֶה נִתְחַכֵּם אֲבִימֶלֶךְ לְהָבִיא עִמּוֹ רַבִּים, ״אֲחֻזַּת וְגוֹ׳ וּפִיכֹל״, כְּדֵי שֶׁיִּדּוֹר בִּפְנֵי רַבִּים. וְהִנֵּה נֶחְלְקוּ אָמוֹרָאִים בְּגִטִּין (דף מו.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: יָדְעוּ בּוֹ רַבִּים, כַּמָּה רַבִּים? רַב נַחְמָן אָמַר שְׁלֹשָׁה, רַבִּי יִצְחָק אָמַר עֲשָׂרָה. וְהִצַּצְתִּי בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁנֶּחְלְקוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ שְׁמוֹ, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר סִיעַת מֵרָחֲמוֹהִי, עַד כָּאן. וְאוּלַי כִּי מַחְלָקְתָּם תְּלוּיָה בְּמַה שֶׁנֶּחְלְקוּ הָאָמוֹרָאִים, חַד אָמַר שְׁלֹשָׁה וְחַד אָמַר עֲשָׂרָה. רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר ״אֲחֻזַּת שְׁמוֹ״ סוֹבֵר כַּמָּה רַבִּים – שְׁלֹשָׁה, וְלָזֶה אָמַר ״אֲחֻזַּת שְׁמוֹ״, וְרַבִּי נְחֶמְיָה סוֹבֵר עֲשָׂרָה, לָזֶה אָמַר ״סִיעַת״ וְגוֹ׳, שֶׁבָּזֶה הָיוּ עֲשָׂרָה, לְתַכְלִית הַכַּוָּנָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה עַל דַּעַת רַבִּים שֶׁאֵין לוֹ הַתָּרָה, וּכְדַעַת רַבִּי יִצְחָק.

8וְאֶפְשָׁר שֶׁנִּתְחַכֵּם גַּם לְדַעַת רַבָּנָן שֶׁאָמְרוּ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּהַתָּרָה, וְלָזֶה הֵבִיא פִּיכוֹל, וּכְדִבְרֵי אֲמֵימַר שֶׁיּוֹדוּ רַבָּנָן בְּנֶדֶר עַל דַּעַת רַבִּים שֶׁאֵין לוֹ הַתָּרָה, לָזֶה הֵבִיא פִּיכוֹל, וְאָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: ״פִּי שֶׁכָּל צְבָאוֹת״ וְכוּ׳ עַד כָּאן, וְהִשְׁבִּיעוֹ אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק עַל דַּעַת כָּל צִבְאוֹתָיו.

9וְרָאִיתִי כִּי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה שֶׁנֶּחְלְקוּ בְּפֵרוּשׁ ״אֲחֻזַּת״ וְגוֹמֵר, נֶחְלְקוּ גַּם כֵּן (בראשית רבה סד:ט) בְּפֵרוּשׁ ״פִּיכֹל״. וְאֶפְשָׁר כִּי טַעַם אֶחָד לִשְׁתֵּי הַמַּחְלוֹקוֹת: רַבִּי יְהוּדָה שֶׁסּוֹבֵר ״אֲחוּזַת״ שְׁמוֹ, וְסוֹבֵר כֵּיוָן שֶׁטַּעַם אֲבִימֶלֶךְ הוּא שֶׁיִּהְיֶה הַבְּרִית בִּפְנֵי רַבִּים, וְרַבִּים הֵם שְׁלֹשָׁה, לָזֶה הִנִּיחַ הַכָּתוּב כִּפְשׁוּטוֹ – שְׁלֹשָׁה הֵמָּה רַבִּים: אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל וַאֲחוּזַת. וְרַבִּי נְחֶמְיָה שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לוֹ לִקְרוֹת רַבִּים שְׁלֹשָׁה, וּפֵרֵשׁ ״אֲחוּזַת״ סִיעַת מֵרָחֲמוֹהִי, אִם כֵּן פִּיכֹל זֶה לָמָּה הֱבִיאוֹ? וְכִי הֱבִיאוֹ, לָמָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּירוֹ? כִּי הָעֲשָׂרָה הִנֵּה הִנָּם בַּסִּיעָה, שֶׁאֵין סִיעָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. לָזֶה פֵּרֵשׁ ״פִּי שֶׁכָּל״ וְכוּ׳, וּלְמִדָּה אַחֶרֶת נִתְכַּוֵּן שֶׁתִּהְיֶה עַל דַּעַת רַבִּים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וְלֹא יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁנֶּחְלְקוּ הַתַּנָּאִים בְּמַה שֶׁנֶּחְלְקוּ הָאָמוֹרָאִים, כָּזֶה הֵם רַבִּים, כִּי לֹא הָיוּ הָאָמוֹרָאִים בְּקִיאִים בַּבְּרַיְתוֹת וּבִפְרָט בָּאַגָּדוֹת.