אור החיים על בראשית כט:יד

1וַיֹּאמֶר לוֹ וְגוֹ׳ אַךְ עַצְמִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, עַצְמוֹ וְאֵינוֹ עַצְמוֹ, כִּי הִשְׂכִּיל שֶׁאֵינוֹ מִבְּחִינָתוֹ, שֶׁלֹּא תִדְמֶה בַּבְּחִינָה כִּי לָבָן חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר, וְלָזֶה דִּיֵּק בְּאָמְרוֹ אַךְ עַצְמִי לְמַעֵט. וְאוּלַי שֶׁדִּיֵּק בְּחִינוֹת שֶׁבָּהֶם יִדְמֶה אֵלָיו שֶׁהֵם עֶצֶם וּבָשָׂר, לֹא הַנֶּפֶשׁ.

2עוֹד יְכַוֵּן לְהָשִׁיב עַל מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעוֹ כִּי אִישׁ חָכָם הוּא, וְאָמַר לוֹ אַךְ עַצְמִי פֵּרוּשׁ, מִיעוּט מִמַּה שֶׁהוּא, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קי.) רוֹב הַבָּנִים דּוֹמִים, וְכָל דּוֹמֶה לֹא יִשְׁוֶה לַנִּדְמֶה בְּכָל חֲלָקָיו מִבְּלִי הִשָּׁאֲרוּת חֵלֶק אֶחָד. וּלְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית כז:מג) ״בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן״ וְגוֹ׳ כִּי הוּא יַעֲמוֹד לְהַצִּילוֹ מִידֵי עֵשָׂו, וּמִן הַסְּתָם סִפֵּר יַעֲקֹב הַדְּבָרִים לְלָבָן, לָזֶה הֵשִׁיב שֶׁכֵּן יַעֲשֶׂה שֶׁהוּא עַצְמוֹ וּבְשָׂרוֹ, וּכְמוֹ (איוב יד:כב) שֶׁאַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב כְּמוֹ כֵן עַל יַעֲקֹב, אִם יָבֹא עֵשָׂו וְהִכָּהוּ נַפְשׁוֹ תֶּאֱבַל. וְאָמַר אַךְ לְמַעֵט שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּן עָלָיו.

3וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ וְגוֹ׳. הֶאֱרִיךְ לוֹ זְמַן אוּלַי יִתְגַּלֶּה בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן קִנְיָנָיו, וּכְשֶׁרָאָה כִּי אֵין תִּקְוַת מָמוֹן בֵּרֵר הַנְהָגָתוֹ עִמּוֹ. עוֹד, לְפִי שֶׁנָּתַן עֵינָיו בּוֹ לְעָבְדוֹ הֶעְלִים עַיִן מִמֶּנּוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם וַעֲבָדוֹ בָּהֶם חִנָּם, וְאַחַר כָּךְ הִתְנָה עִמּוֹ לַטַּעַם אֲשֶׁר אֲבָאֵר בִּדְבָרָיו. עוֹד נִתְכַּוֵּן לִבְחֹן אוֹתוֹ הֲיַצְלִיחַ בְּדַרְכּוֹ, וְתִמְצָא כִּי מִיּוֹם שֶׁנִּכְנַס אֶצְלוֹ הֶעֱבִידוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכְּבָר עֲבָדוֹ וְרָאָהוּ כִּי הוּא אִישׁ מַצְלִיחַ.