אור החיים על בראשית כט:יז

1וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְגוֹ׳. אֵין רָאוּי לְסַפֵּר הַכָּתוּב גְּנַאי הַצַּדֶּקֶת אֵם הַבָּנִים שִׁבְטֵי יָהּ חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעַ שֶׁאֵין מְצִיאוּת לְלָבָן לְהַחְלִיפָם כִּי מְשֻׁנֵּית הָיְתָה לֵאָה מֵרָחֵל, כִּי לֵאָה מִלְּבַד שֶׁלֹּא הָיְתָה יְפֵיפִיָּה אֶלָּא שֶׁעוֹד לָהּ שֶׁעֵינֶיהָ רַכּוֹת וְהוּא עָנָף מִכִּעוּר הַגּוּף, וְרָחֵל לֹא מִלְּבַד שֶׁלֹּא הָיָה בָּהּ כִּעוּר אֶלָּא שֶׁהָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה, וּמֵעַתָּה הֲרֵי נִנְעֲלוּ בִּפְנֵי לָבָן אֹפֶן הָרַמָּאוּת וּבָטְלוּ רַמָּאוּתָיו.

2יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה. פֵּירוּשׁ שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת בַּיּוֹפִי: הָאַחַת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר הָעֵינַיִם, הָאַף, הָרַקָּה, צַוָּאר, וְצֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁפֵּרַט שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּשִׁיר הַשִּׁירִים; וּבְחִינָה שְׁנִיָּה הִיא כְּלָלוּת הַפָּנִים וּכְלָלוּת הַגּוּף. לָזֶה אָמַר ״יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה״, שֶׁהָיוּ פְּרָטֶיהָ כָּל אֶחָד יָפֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְגַם בְּדֶרֶךְ הִתְקַבְּצוּתָם יַחַד.

3עוֹד יִרְצֶה יְפַת תֹּאַר כְּמַשְׁמָעָהּ, וִיפַת מַרְאֶה שֶׁהָיָה לָהּ חֵן שֶׁיִּתְאַוֶּה לָהּ כָּל רוֹאָהּ.