אור החיים על בראשית ג:יז

1וּלְאָדָם אָמַר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן מַקְפִּיד ה׳ עַל שְׁמִיעָתוֹ לְקוֹל אִשְׁתּוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״כִּי אָכַלְתָּ מִן הָעֵץ״ וְגוֹ׳? עוֹד לָמָּה דִּקְדֵּק לוֹמַר לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ ? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ תֵּבַת לֵאמֹר. אָכֵן לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי אָדָם לֹא יָדַע בְּעֵת אָכְלוֹ כִּי עֵץ הַדַּעַת הוּא, לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר לוֹ ״כִּי אָכַלְתָּ מִן הָעֵץ״ וְגוֹ׳, כִּי הוּא לֹא אָכַל מִן הָעֵץ בִּידִיעָה אֶלָּא בְּשׁוֹגֵג. לָזֶה אָמַר אֵלָיו ה׳ כִּי שָׁמַעְתָּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁקִּבֵּל דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ וְלֹא בָּדַק אַחֲרֶיהָ, וְנִמְשַׁךְ לוֹ מִזֶּה שֶׁאָכַל מִן הָעֵץ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר לְקוֹל לִרְמֹז שֶׁלֹּא בָּחַן בִּדְבָרֶיהָ, אֶלָּא לַהֲבָרַת דְּבָרֶיהָ שֶׁאָמְרָה לוֹ ״קַח וֶאֱכוֹל״ אָכַל, וְהָיָה לוֹ לִשְׁאוֹל מֵאֵיזֶה עֵץ לָקְחָה. וְאָמְרוֹ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר , כָּאן רָמַז הַחֵטְא שֶׁשָּׁגַג בּוֹ, כִּי הוּא צִוָּה לוֹ לֵאמֹר לָאִשָּׁה שֶׁלֹּא תֹאכַל מִן הָעֵץ, וְהוּא אָמְרוֹ ״הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר״, פֵּרוּשׁ לוֹמַר לְהָאִשָּׁה, וְהוּא לֹא אָמַר לְהָאִשָּׁה אֶלָּא מֵהַפְּרִי כְּמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ דְּבָרֶיהָ.

2וְאָמְרוֹ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה וְלֹא קִלֵּל לָאָדָם כְּמוֹ שֶׁקִּלֵּל לְחַוָּה מִטַּעַם הָאָמוּר בִּדְבָרָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, וְקִלֵּל לְהָאֲדָמָה כִּי הִיא סִבָּה, כִּי הֲגַם שֶׁהָאָדָם צִוָּה לְהָאִשָּׁה עַל הַפְּרִי לְבַד וְלֹא עַל הָעֵץ, עִם כָּל זֶה לֹא הָיָה בָּזֶה מִכְשׁוֹל, אִם לֹא הָיָה הַשִּׁנּוּי שֶׁשִּׁנְּתָה הָאֲדָמָה בְּעֵץ הַדַּעַת וְהָיָה עֵצוֹ כִּשְׁאָר עֲצֵי הַגָּן, לֹא הָיָה סִבָּה לְהַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה. גַּם אִם הָיְתָה עוֹשָׂה כָּל עֲצֵי הַגָּן טַעַם הָעֵץ כְּטַעַם הַפְּרִי, הָיָה הָאָדָם נִזְהָר לוֹמַר לְחַוָּה כִּי נִצְטַוֵּית גַּם עַל הָעֵץ, וְהִיא גַּם הִיא לֹא הָיְתָה שׁוֹלַחַת יָד בָּעֵץ מִקּוֹדֶם. גַּם לֹא הָיְתָה מִתְפַּלֵּאת בּוֹ בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ שֶׁל עֵץ מִשְּׁאָר עֲצֵי הַגָּן. לָזֶה קִלֵּל ה׳ לְהָאֲדָמָה כִּי הִיא הָיְתָה סִבָּה לַכֹּל, שֶׁתּוֹצִיא מִין קְלָלָה. וּלְאָדָם לֹא קִלֵּל אֶלָּא שֶׁבְּאֶמְצָעוּת קְלָלָה זוֹ שִׁלֵּם לוֹ ה׳ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הוּא שָׁמַע לְאִשְׁתּוֹ וְעָשָׂה חֶפְצוֹ בְּתַאֲוַת אֲכִילַת דְּבַר אִסּוּר, גַּם הוּא תָּמִיד בְּעִצָּבוֹן וְגוֹ׳ וְתַצְמִיחַ לוֹ קוֹצִים וְגוֹ׳. וּכְנֶגֶד עֲרֵיבוּת הָאֲכִילָה אָמַר לוֹ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. וּכְנֶגֶד שֶׁלֹּא טָרַח לָדַעַת מִנַּיִן הוּבָא אֵלָיו הָאוֹכֶל אָמַר בְּזֵעַת אַפֶּיךָ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא יַשִּׂיג אֹכֶל בִּמְנוּחָה בְּלֹא טוֹרַח.