אור החיים על בראשית לב:יב

1הַצִּילֵנִי נָא. אָמְרוֹ ״נָא״ לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה גַּם לְשׁוֹן עַתָּה, פֵּרוּשׁ, לְבַל יִפְרֹץ בּוֹ עֵשָׂו, וְיֹאמַר ה׳ כִּי הוּא יָשִׁיב כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְמִשְׁנֶה, לָזֶה הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה׳ שֶׁיַּצִּילֵהוּ וְיַעֲמִיד בְּיָדוֹ אֶת אֲשֶׁר הִגִּיעוֹ עַתָּה, וְלֹא תַעֲשֶׂנָה יָדָיו שֶׁל עֵשָׂו תּוּשִׁיָּה, הֲגַם שֶׁיָּשִׁיב ה׳ שְׁבוּתוֹ אַחֲרֵי כֵן.

2מִיַּד אָחִי וְגוֹ׳. רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ ״אָחִי״ שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג עִמִּי כְּאָח אֶלָּא כְּעֵשָׂו הָרָשָׁע, וְלִדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״מִיַּד אָחִי עֵשָׂו״ וּמוּבָן הַדָּבָר מִיִּתּוּר אָמְרוֹ ״עֵשָׂו״ כִּי אֵין לוֹ אָח זוּלָתוֹ.

3אָכֵן נִתְכַּוֵּן לְהִתְפַּלֵּל, לֶהֱיוֹת שֶׁהָיוּ לְעֵשָׂו שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַתֹּקֶף: הָאַחַת לְצַד זְכוּת יִצְחָק, וְהַשְּׁנִיָּה לְצַד גּוֹדֶל תָּקְפּוֹ וּמַעֲלָתוֹ, וְצָרִיךְ חוֹזֶק גָּדוֹל לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ. לָזֶה הִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תַּעֲמוֹד לוֹ זְכוּת אָבוֹת. וְהוּא אָמְרוֹ הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי , הֲגַם שֶׁאָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב וְאַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מִתְפַּלֵּל, וּכְנֶגֶד בְּחִינַת גּוֹדֶל תָּקְפּוֹ אָמַר מִיַּד עֵשָׂו , וְיָדוּעַ הוּא בְּנִשָּׂא וְרָם.

4עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי – אִם יִתְחַכֵּם עָלָיו לְהָרַע בְּרַמָּאוּת אַחְוָה, שֶׁהוּא דֶּרֶךְ שֶׁאֵין יַעֲקֹב יָכוֹל לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, מִיַּד עֵשָׂו – אִם יְפַרְסֵם רִשְׁעוֹ לְהָרַע, גַּם לָזֶה הֻצְרַךְ לִתְפִלָּה לְהַצִּילוֹ מִיָּדוֹ.

5עוֹד יְכַוֵּן לְהַזְכִּיר רִשְׁעוּתוֹ שֶׁל עֵשָׂו: הָא׳ – מִיַּד אָחִי – וְהוּא מְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת אָחִיו, הַאִם יֵשׁ רָשָׁע כָּזֶה, וְיֵשׁ בַּדִּין לְהַשְׁפִּילוֹ לִפְנֵי יַעֲקֹב. וְעוֹד – מִיַּד עֵשָׂו – שֶׁמְּפֻרְסָם בְּרֶשַׁע לְבַד מֵעָוֹן זֶה, וְלֹא יִמּוֹט צַדִּיק לִפְנֵי רָשָׁע.