אור החיים על בראשית מ:ז

1וַיִּשְׁאַל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר , גַּם לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר בְּבֵית אֲדוֹנָיו ?

2וְנִרְאֶה כִּי יִתֵּן הַכָּתוּב טַעַם לִשְׁאֵלַת יוֹסֵף לִשְׁנֵי שָׂרִים ״מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם״, כִּי אֵין זֶה מֵהִלְכוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ לְבַקֵּשׁ לָדַעַת מַחְשְׁבוֹת הַגְּדוֹלִים. וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּשְׁאַל יוֹסֵף אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה , פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהוּא יוֹסֵף כַּיָּדוּעַ עֶבֶד וְהֵם סְרִיסֵי הַמֶּלֶךְ, אַף עַל פִּי כֵן שְׁאָלָם. וְהַטַּעַם הוּא ״אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר״ – יֵשׁ בָּזֶה שְׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד, כִּי לֶהֱיוֹתָם עִמּוֹ בַּמִּשְׁמָר חָשׁ כִּי זַעְפָּם עִמּוֹ הוּא, וְהַשֵּׁנִי, כִּי לְצַד שֶׁהֵם אִתּוֹ בַּמִּשְׁמָר כָּל הַפָּנִים שָׁוִים וְכֻלָּן יִקָּרְאוּ אֲסוּרִים, וּלְצַד זֶה לֹא חָשׁ לִגְדֻלָּתָם. וְעוֹד שֶׁהָיוּ בְּבֵית אֲדוֹנָיו, וְאֶפְשָׁר כִּי נוֹגֵעַ זַעַף זֶה לַאֲדוֹנוֹ, וְשָׁאַל מִשְׁפַּט עֶבֶד נֶאֱמָן לַאֲדוֹנוֹ לְפַקֵּחַ בְּעִנְיָנָיו, וְלָזֶה שְׁאָלָם לֵאמֹר אֵלָיו ״מַדּוּעַ״ וְגוֹ׳.

3דִּקְדֵּק לוֹמַר הַיּוֹם , כִּי אֵין לוֹמַר שֶׁפְּנֵיהֶם רָעִים לְצַד אָסְרָם בְּבֵית מִשְׁמָר, כִּי דָּבָר זֶה אֵינוֹ חָדָשׁ, וְהָיָה לָהֶם לִהְיוֹת כֵּן גַּם אֶתְמוֹל גַּם מִשִּׁלְשׁוֹם.