אור החיים על בראשית מא:א

1וַיְהִי מִקֵּץ. טַעַם אָמְרוֹ לְשׁוֹן צַעַר, כִּי עַתָּה יַתְחִיל לְסוֹבֵב סִבַּת גָּלוּת מִצְרַיִם. וַהֲגַם שֶׁהַגָּלוּת כְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָתוֹ מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, הֲלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כִּי לֹא נִגְזַר שֶׁיִּהְיֶה בְּמִצְרַיִם שֶׁהוּא כּוּר הַבַּרְזֶל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (י:) וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַאבַ״ד (הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֶּרֶק ו) כִּי הַמִּצְרִים הוֹסִיפוּ לְצַעֵר יוֹתֵר מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ״ וְגוֹ׳ (בראשית טו:יג).

2עוֹד אָמַר לְשׁוֹן צַעַר לְצַד בְּשׂוֹרַת רָעָב, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל לוֹ צָר בְּצָרַת עוֹלָמוֹ, וְצֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:) בְּפָסוּק (שמות יד:כ) ״וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה״ וְגוֹ׳:

3עוֹד יִרְמוֹז לְצַעֲרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁנִּתְעַכֵּב עַד שֶׁשָּׁלְמוּ שְׁתֵּי שָׁנִים אַחַר חֲלוֹמוֹ שֶׁל שַׂר הַמַּשְׁקִים, כִּי אָז הָיָה לוֹ לָצֵאת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פט:ב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַר ״כִּי אִם זְכַרְתַּנִי וְהִזְכַּרְתַּנִי״ נִתּוֹסְפוּ שְׁתֵּי שָׁנִים״, הֲרֵי שֶׁהוֹסִיפוּ לוֹ שְׁתֵּי שָׁנִים בְּצַעַר. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פט:ב): ״וַיְהִי מִקֵּץ״ – ״קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ״. וּלְפִי זֶה יְכַוֵּן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וַיְהִי״ מִסִּבַּת ״קֵץ״ שֶׁהוּא יֵצֶר הָרַע שֶׁנִּקְרָא ״קֵץ כָּל בָּשָׂר״, וְהוּא סִבָּה לְצַעֲרוֹ שֶׁל צַדִּיק שְׁנָתַיִם יָמִים. וּבָזֶה הִרְוַחְנוּ גַּם כֵּן תְּחִלַּת זֶה הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל שְׁנָתַיִם שֶׁהוּא לַחֲלוֹמוֹ שֶׁל שַׂר הַמַּשְׁקִים שֶׁהָיָה זְמַן זְכִירַת יוֹסֵף לְטוֹבָה. וְטַעַם שְׁתֵּי שָׁנִים בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַר ״זְכַרְתַּנִי וְהִזְכַּרְתַּנִי״, כְּנֶגֶד כָּל זְכִירָה מָנַע ה׳ זִכְרוֹנוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא זְמַן הַזִּכָּרוֹן.

4עוֹד יִרְמוֹז בְּאָמְרוֹ מִקֵּץ שְׁנָתַיִם לוֹמַר שֶׁהָיָה בַּזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁחָלְמוּ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְשַׂר הָאוֹפִים, שֶׁהוּא זְמַן שֶׁהַחֲלוֹם יַגִּיד דָּבָר צוֹדֵק וְלֹא יְדַבֵּר שָׁוְא.

5וּפַרְעֹה חוֹלֵם. הִנֵּה לְצַד שֶׁהִיא תְּחִלַּת הַהוֹדָעָה הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״חָלַם פַּרְעֹה״ אוֹ ״וַיַּחֲלוֹם פַּרְעֹה״. אָכֵן הַכָּתוּב מוּסָב אֶל עִנְיָן רִאשׁוֹן שֶׁסִּפֵּר בַּפָּרָשָׁה שֶׁקָּדְמָה חֲלוֹמוֹ שֶׁל שַׂר הַמַּשְׁקִים לְעִנְיָנוֹ, הוֹסִיף לוֹמַר וּפַרְעֹה גַּם כֵּן חוֹלֵם. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי אִם שַׂר הַמַּשְׁקִים לֹא רָצָה לְזָכְרוֹ עַל יְדֵי חֲלוֹמוֹ, עָשָׂה ה׳ שֶׁגַּם פַּרְעֹה יַחְלוֹם וּבָזֶה נִתְחַיֵּב בְּעַל כָּרְחוֹ לְזָכְרוֹ. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים וַיְהִי מִקֵּץ וְגוֹ׳ וּפַרְעֹה גַּם הוּא חוֹלֵם וְגוֹ׳ וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים בְּעַל כָּרְחוֹ לֵאמֹר וְגוֹ׳ וְשָׁם אִתָּנוּ וְגוֹ׳ וַיִּפְתָּר לָנוּ״ וְגוֹ׳.

6עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר כִּי שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חוֹלֵם בִּתְמִידוּת חֲלוֹם זֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁחָלַם, וּלְסוֹף שְׁנָתַיִם חָלַם וְלֹא שָׁכַח.

7יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וּפַרְעֹה חוֹלֵם לוֹמַר שֶׁגַּם פַּרְעֹה עַצְמוֹ הִרְגִּישׁ בַּחֲלוֹמוֹ כִּי הָיָה חוֹלֵם חֲלוֹם. לְצַד רְאוֹתוֹ דְּבָרִים מֻפְלָאִים כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר, הִרְגִּישׁ כִּי אֵין זֶה מֵהַדְּבָרִים הַהוֹוִים בָּעוֹלָם וְאֵין זֶה אֶלָּא חֲלוֹם. וְכַוָּנַת הַכָּתוּב בְּהוֹדָעָה זוֹ הִיא לְהַגִּיד סִימָנֵי הַחֲלוֹם אֲשֶׁר יִצְטַדֵּק, וְהוּא כַּאֲשֶׁר יַרְגִּישׁ הָאָדָם בַּחֲלוֹם כִּי הוּא שָׁלֵם בְּדַעְתּוֹ לְהַבְחִין דָּבָר עַד שֶׁיַּשְׂכִּיל לָדַעַת דְּבָרִים שֶׁלֹּא יִתָּכֵן הֱיוֹת בְּהָקִיץ, וְיַרְגִּישׁ כִּי הוּא חוֹלֵם. זֶה יַגִּיד כִּי אֵין חֲלוֹמוֹ בִּלְבּוּל הַדַּעַת וְעִרְבּוּב הַשֵּׂכֶל וְרוּחוֹת יִתְעַלְּלוּ בּוֹ, אֶלָּא מוֹדִיעִים אוֹתוֹ עֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה עֲתִידוֹת.