אור החיים על בראשית מה:ד

1וַיֹּאמֶר יוֹסֵף וְגוֹ׳ גְּשׁוּ נָא וְגוֹ׳. טַעַם הַהַגָּשָׁה, לְצַד שֶׁרָצָה לוֹמַר לָהֶם עִנְיַן הַמְּכִירָה, לָזֶה לֹא רָצָה לוֹמַר לָהֶם אֶלָּא בִּלְחִישָׁה, לָזֶה אָמַר ״גְּשׁוּ״, וְאַחַר שֶׁנִּגְּשׁוּ אָמַר לָהֶם וְגוֹ׳ ״אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אוֹתִי״ וְגוֹ׳, וַהֲגַם שֶׁאָמַר ״הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ״ וְגוֹ׳ וְלֹא עָמַד שָׁם אָדָם, אַף עַל פִּי כֵן חָשׁ לָאָזְנַיִם לַקִּיר וְדִבֵּר בְּאָזְנֵיהֶם.

2אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁחָזַר פַּעַם שְׁנִיָּה אֲנִי יוֹסֵף , לְצַד שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא עָנוּהוּ חָשַׁשׁ לִשְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד שֶׁפָּחֲדוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא יָכְלוּ לְהָשִׁיב כְּבוֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא, וְהַשֵּׁנִי שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּהוּ שֶׁהוּא יוֹסֵף. לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד צַד הַיִּרְאָה שֶׁאַתֶּם יְרֵאִים וְנִבְהָלִים, לֹא תָּחוּשׁוּ לְדָבָר, כִּי אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, פֵּרוּשׁ מִתְנַהֵג עִמָּכֶם בְּמִדַּת הָאַחְוָה וּכְאִלּוּ לֹא הָיָה הַדָּבָר הַהוּא. גַּם סָמַךְ לוֹמַר אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ בִּזְמַן הַמֶּכֶר לֹא כָהֲתָה עֵין הָאַחְוָה מִמֶּנִּי. וּכְנֶגֶד צַד הַצְדָּקַת הַדָּבָר שֶׁהוּא יוֹסֵף, אָמַר לָהֶם דָּבָר שֶׁבּוֹ יַצְדִּיקוּ בְּסִימָן מֻבְהָק כִּי הוּא זֶה, בְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אוֹתִי מִצְרָיְמָה וְדָבָר זֶה לֹא יְדָעוֹ אָדָם וַאֲפִלּוּ נָבִיא (ילקוט שמעוני קמ״ב) אִם לֹא שֶׁתֹּאמַר וַדַּאי גָּמוּר כִּי הוּא זֶה יוֹסֵף.