אור החיים על בראשית מח:ו

1וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִמָּנֶה יוֹסֵף בִּמְקוֹם שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים אֶלָּא בִּמְקוֹם שְׁנַיִם. וּכְפִי זֶה לֹא יִקָּרֵא עוֹד שֵׁבֶט יוֹסֵף בְּמִנְיַן הַשְּׁבָטִים זוּלַת שֵׁבֶט אֶפְרַיִם וְשֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, וּכְמוֹ כֵן מָצִינוּ שֶׁכֵּן הוּא.

2וְיֵשׁ לָנוּ לַחֲקוֹר זֹאת, לָמָּה הוֹצִיא יַעֲקֹב אֶת יוֹסֵף מִמִּנְיַן הַשְּׁבָטִים, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁלֹּא נִמְנָה בִּכְלַל הַשְּׁבָטִים כִּי אִם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, וְלָמָּה לֹא יִמָּנֶה הוּא גַּם כֵּן וְיִהְיוּ אַרְבָּעָה עָשָׂר שְׁבָטִים עִם לֵוִי, כִּי ה׳ אָמַר אֵלָיו (בראשית לה:יא) שֶׁיִּהְיוּ מִמֶּנּוּ שְׁנֵי שְׁבָטִים נוֹסָפִים, לֹא שֶׁיֵּעָקֵר שֵׁם יוֹסֵף. גַּם צָרִיךְ לָדַעַת מִי אָמַר לְיַעֲקֹב כִּי שְׁנֵי הַגּוֹיִם שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ שֶׁיִּהְיוּ מִמֶּנּוּ הֵם בְּנֵי יוֹסֵף וְלֹא בְּנֵי שְׁאָר בָּנָיו, וְיוֹתֵר הָיָה לוֹ לִתְלוֹת וְלוֹמַר שֶׁהֵם פֶּרֶץ וָזֶרַח שֶׁהֵם בְּיוֹתֵר מְעֻלִּים כְּפִי הָאֱמֶת שֶׁהֵם שַׁלְשֶׁלֶת הַמְּלוּכָה.

3וְאוּלַי כִּי בְּנֵי יְהוּדָה נִרְמְזוּ בְּמַה שֶׁאָמַר לוֹ עוֹד שָׁם ״וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ״ (בראשית לה:יא). אֶלָּא מִי יֹאמַר שֶׁכַּוָּנַת ה׳ בְּאָמְרוֹ ״וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ״ וְגוֹ׳ הִיא זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת, דִּלְמָא הֵם הֵם ״גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם״ הֵם הֵם הַמְּלָכִים. וְעוֹד מִי יֹאמַר שֶׁאֵין הַדְּבָרִים נֶאֱמָרִים עַל בְּנֵי שְׁאָר הָאַחִים?

4אָכֵן בְּמַה שֶׁנַּשְׂכִּיל עַל דְּבַר הַבּוֹרֵא שֶׁאָמַר אֵלָיו בִּנְבוּאָה ״גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ״ (בראשית לה:יא), פְּשַׁט הַדְּבָרִים יַגִּיד שֶׁעַל יַעֲקֹב הוּא אוֹמֵר שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵצְאוּ, לֹא מִבָּנָיו.

5אֶלָּא יֵשׁ לָדַעַת מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק א׳ ק״פ) כִּי יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ יַעֲקֹב, וְהוּא שֶׁרָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ (בראשית ל״ז:ב׳) ״אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף״, וְהוּא אָמְרוֹ (תהילים ע״ז:ט״ז) ״בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף״, וְרָמְזוּ חַכְמֵי אֱמֶת כִּי הוּא בְּחִינַת מִלּוּי הַוָּא״ו, שֶׁהַמִּלּוּי כָּאוֹת עַצְמוֹ. וְעַל פִּי הַקְדָּמָה זוֹ יִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים, כִּי יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב וּבְמַדְרֵגַת אָב לַשְּׁבָטִים יִקָּרֵא, כָּרָשׁוּם גַּם כֵּן בְּאָמְרוֹ ״בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף״, וּכְפִי זֶה כְּשֶׁאָמַר ה׳ לְיַעֲקֹב שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ עוֹד בָּנִים – זֶה יַעֲקֹב זֶה יוֹסֵף, וְלָזֶה לֹא הִלְבִּישׁ הַנְּבוּאָה בִּשְׁאָר בָּנָיו, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״שְׁנֵי בָנֶיךָ וְגוֹ׳ לִי הֵם״, פֵּרוּשׁ, בְּמַדְרֵגַת בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא בְּמַדְרֵגַת בְּנֵי בָנָיו, וְלָזֶה הוֹסִיף לְבָאֵר וְאָמַר ״כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן״, וּמֵעַתָּה הֲרֵי יוֹסֵף בְּמַדְרֵגַת אָב כְּיַעֲקֹב וְאֵין הָאָב נִמְנֶה עִם הַבָּנִים בְּגֶדֶר אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאֵין יַעֲקֹב נִמְנֶה עִם הַשְּׁבָטִים.