אור החיים על בראשית מט:כח

1כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מִנְיָן זֶה שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר, אִם לֵוִי בִּכְלָל, אִם כֵּן אֵין הַכָּתוּב מוֹנֶה לְיוֹסֵף אֶלָּא בְּאֶחָד, וְיַעֲקֹב אָמַר אֵלָיו (בראשית מח:ה) ״אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן״. וְאִם אֵין לֵוִי בִּכְלָל, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהַכָּתוּב לֹא מְנָאוֹ בְּחוּמַשׁ הַפְּקוּדִים בְּחֶשְׁבּוֹן שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁבַּדְּגָלִים שְׁלֹשָׁה בְּכָל דֶּגֶל, קָשֶׁה לָמָּה יִגָּרַע לֵוִי מִבִּרְכַּת אָבִיו? וְאִם לְצַד שֶׁלֹּא מָצִינוּ לוֹ אֶלָּא קִנְטוּר וְלֹא אָמַר אֶלָּא הַמְבוֹרָכִים, אִם כֵּן לֹא יָבֹא בַּמִּנְיָן גַּם רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן.

2וְאוּלַי כִּי לֹא הִתְחִיל הַכָּתוּב לִמְנוֹת אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה בְּמִנְיָן שְׁנַיִם עַד אַחַר יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְכָאן מָנָה הַכָּתוּב יוֹסֵף, וְזֶה דּוֹחַק. וְהַנִּרְאֶה לוֹמַר בָּזֶה הוּא כִּי לְצַד שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ״ וְגוֹ׳, וּמָצִינוּ שֶׁיַּעֲקֹב כָּלַל שִׁמְעוֹן וְלֵוִי בִּכְלָל אֶחָד, לָזֶה מָנָה שְׁנֵיהֶם בְּאֶחָד:

3אֲשֶׁר דִּבֶּר וְגוֹ׳ וַיְבָרֶךְ וְגוֹ׳. הֲגַם שֶׁרָאִינוּ שֶׁלֹּא בֵּרַךְ רְאוּבֵן וְלֹא שִׁמְעוֹן וְלֹא לֵוִי, יַגִּיד הַכָּתוּב כִּי דִּבּוּרוֹ הַקָּשֶׁה לָהֶם הִיא בִּרְכָתָם, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר וְגוֹ׳ וַיְבָרֶךְ וְגוֹ׳. וּמַה שֶׁאָמַר לִרְאוּבֵן דִּבְרֵי קִנְטוּר שָׁם צִוָּה אֶת הַבְּרָכָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (ספרי בהעלותך) עֲתִידָה עֲבוֹדָה שֶׁתַּחְזֹר לַבְּכוֹרוֹת, וּכְפִי זֶה כֵּיוָן שֶׁקָּבַע לוֹ שֵׁם הַבְּכוֹרָה עָתִיד הוּא לַעֲמֹד לְשָׁרֵת לֶעָתִיד לָבֹא, וְתִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים צוֹפִים וּמַבִּיטִים עַל הֶעָתִיד. וּלְטַעַם זֶה הִשְׁתַּדֵּל יַעֲקֹב לִקְנוֹת הַבְּכוֹרָה מֵעֵשָׂו לְבַל יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בָּעֲבוֹדָה לֶעָתִיד לָבֹא. וַהֲגַם שֶׁנִּתְּנָה הָעֲבוֹדָה לַלְוִיִּם שְׁקוּלִים הֵם וְיָבוֹאוּ שְׁנֵיהֶם לַעֲבֹד עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ כִּי מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. וְגַם שִׁמְעוֹן וְלֵוִי בֵּרְכָם בְּמַה שֶׁאָמַר ״אָרוּר אַפָּם״ – זוֹ הִיא בִּרְכָתָם שֶׁקִּלֵּל לְתִגְבּוֹרֶת הַמְקַלְקֵל וּמֵרִיעַ, גַּם מַה שֶׁחִלְּקָם וֶהֱפִיצָם הוּא לְהַשָּׂגַת תַּכְלִית הָאֹשֶׁר גַּם כֵּן.

4אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ. פֵּרוּשׁ הָרָאוּי לוֹ כְּפִי בְּחִינַת נִשְׁמָתוֹ וּכְפִי מַעֲשָׂיו, כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הַנְּפָשׁוֹת כָּל אַחַת יֵשׁ לָהּ בְּחִינַת הַמַּעֲלָה: יֵשׁ שֶׁמַּעֲלָתָהּ כְּהוּנָּה, וְיֵשׁ מַלְכוּת, וְיֵשׁ כֶּתֶר תּוֹרָה, וְיֵשׁ גְּבוּרָה, וְיֵשׁ עוֹשֶׁר, וְיֵשׁ הַצְלָחָה. וְנִתְכַּוֵּן יַעֲקֹב בִּנְבוּאָה לְבָרֵךְ כָּל אֶחָד כְּפִי בִּרְכָתוֹ הָרָאוּי לָהּ: הַמֶּלֶךְ בְּמַלְכוּת וְהַכֹּהֵן בִּכְהוּנָּה, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְלֹא הָפַךְ הַמְּסִלּוֹת.

5בֵּרַךְ אוֹתָם וְגוֹ׳. אָמַר אוֹתָם לְשׁוֹן רַבִּים, לֶהֱיוֹת כִּי בִּרְכַּת כָּל אֶחָד וְאֶחָד תּוֹעִיל לְעַצְמוֹ וּלְכָל אֶחָיו, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר כְּשֶׁיְּבָרֵךְ לַמֶּלֶךְ שֶׁיָּדוֹ בְּעוֹרֶף אוֹיְבָיו, הִנֵּה מַגִּיעַ הַטּוֹב לְכָל אֶחָיו. וְכֵן כְּשֶׁיַּרְבֶּה מַעֲלַת אֶחָד וְשִׁפְעוֹ וְהַדְרָגָתוֹ, לְכָל אֶחָיו יַגִּיעַ גַּם כֵּן מִקְצָת דָּבָר, לָזֶה אָמַר אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אוֹתָם.