אור החיים על בראשית מט:ט

1גּוּר אַרְיֵה וְגוֹ׳. רַזַ״ל (זהר חלק א׳ רלז:) אָמְרוּ מִתְּחִלָּה גּוּר וְאַחַר כָּךְ אַרְיֵה, וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר זְמַן הֱיוֹתוֹ גּוּר. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ. וְרַזַ״ל אָמְרוּ שֶׁעַל אָמְרוֹ טָרֹף טֹרַף הוּא אוֹמֵר לוֹ ״בְּנִי עָלִיתָ״, פֵּרוּשׁ סִלַּקְתָּ עַצְמְךָ, וּלְדִבְרֵיהֶם זַ״ל תִּתְפָּרֵשׁ תֵּבַת ״בְּנִי״ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: מִטֶּרֶף בְּנִי, פֵּרוּשׁ, יוֹסֵף, עָלִיתָ, גַּם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: מִטֶּרֶף שֶׁל יוֹסֵף בְּנִי, פֵּרוּשׁ, אַתָּה בְּנִי עָלִיתָ, וְאָמַר תֵּבַת ״בְּנִי״ לְשׁוֹן חִבָּה וְקֵרוּב הַלֵּב. אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ עָרֵב שֶׁיַּעֲקֹב חֲשָׁדוֹ לִיהוּדָה לוֹמַר עַתָּה עָלָיו שֶׁעָלָה מֵהַחֲשָׁד, וְהַדַּעַת נוֹתֶנֶת כִּי מֵעוֹלָם לֹא עָלָה עַל דַּעַת יַעֲקֹב שֶׁאַחִים יִשְׁלְחוּ יָד בְּיוֹסֵף לַחְשֹׁד אֶחָד מֵהֶם, אֶלָּא שֶׁדִּבְרֵי רַזַ״ל הֵם דִּבְרֵי קַבָּלָה. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ כָּרַע רָבַץ וְגוֹ׳ מִי יְקִימֶנּוּ , כִּי מִלְּבַד שֶׁאֵין מַשְׁמָעוּת לְפַשְׁטִיּוּת הַדְּבָרִים, לָמָּה דִּבֵּר לְשׁוֹן נִסְתָּר וְשִׁנָּה מִסֵּדֶר שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בּוֹ בְּדֶרֶךְ נוֹכֵחַ, כְּאָמְרוֹ ״אַתָּה יוֹדוּךָ וְגוֹ׳ בְּנִי עָלִיתָ״:

2אָכֵן יִתְבָּאֲרוּ הַכְּתוּבִים עַל פִּי הַקְדָּמָה אַחַת זַכָּה וּבָרָה אֲשֶׁר הֵאִירָה עֵינֵינוּ בִּדְבָרִים נֶחְמָדִים מֵאוֹר תּוֹרָתֵנוּ, וְהוּא כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן הוּא אִילָן שֶׁבּוֹ הָיוּ תְּלוּיִים כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיָּצְאוּ לָעוֹלָם מִיּוֹם הֱיוֹת עוֹלָם וַאֲשֶׁר עֲתִידִין לָצֵאת, וּכְשֶׁחָטָא אָדָם שָׁלַט חֵלֶק הָרַע וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי לְאֵין מִסְפָּר, וְדָרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר אַנְשֵׁי אֱמֶת מֶה עָצְמוּ הַשְּׁבוּיִים מֵהַקְּדֻשָּׁה בַּקְּלִפָּה, וְהֵן עַם ה׳ מִשְׁתַּדְּלִים מִיּוֹם הֱיוֹתָם לְבָרֵר וּלְהוֹצִיא בָּלְעוֹ מִפִּיו, וְהוֹלְכִים וּמְבָרְרִים וּמוֹצִיאִים מִיָּדוֹ בְּאֶמְצָעוּת מְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר נָטַע ה׳ בְּתוֹכֵנוּ הִיא הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. גַּם לִפְעָמִים בְּאֶמְצָעוּת דְּבֵקוּת הַנֶּפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה בְּנֶפֶשׁ הַטֻּמְאָה לְאוֹנְסָהּ תּוֹצִיא נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, וְהוּא סוֹד (בראשית לג:ג) ״וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה בַּת יַעֲקֹב״, שֶׁשָּׁאֲבָה נֶפֶשׁ דִּינָה הַקְּדֻשָּׁה לְנֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה מִנַּהּ שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה תּוֹךְ שְׁכֶם, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קהלת יעקב) כִּי הוּא נֶפֶשׁ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן. וְהוּא רֶמֶז רַחֲבַ״ת יָדַיִם.

3וְלִפְעָמִים תֵּצֵא הַנֶּפֶשׁ מֵעַצְמָהּ לָעוֹלָם לְצַד הַשְׁרָצַת נַפְשׁוֹת הַקְּלִפָּה בָּעוֹלָם תֵּצֵא גַּם הִיא, וּבְצֵאתָהּ תִּהְיֶה מֻבְדֶּלֶת מֵאוֹצַר הַקְּלִפָּה טִבְעָהּ, וּתְאַוֶּה לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב, וְהוּא סוֹד נִשְׁמַת הַגֵּרִים הַמִּתְגַּיְּרִים מֵעַצְמָם וְחוֹשְׁקִים לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל הַקְּדֻשָּׁה. וּבִכְלַל דָּבָר זֶה גַּם כֵּן בְּאֶמְצָעוּת דָּבָר מְגֻנֶּה בְּיוֹתֵר יִבְחַר הַשַּׁבַּאי שֶׁהוּא אָדָם בְּלִיַּעַל לְהוֹצִיא נֶפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁשְּׁבוּיָה בְּיָדוֹ בִּמְקוֹם קְלִפָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת הֶעָוֹן שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר מְגֻנֶּה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת: רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה יָצְתָה מִזְּנוּת אָב וּבִתּוֹ, וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית. וְתַבְחִין לָדַעַת כִּי רוּת שֶׁיָּצְתָה מִמֶּנָּה שַׁלְשֶׁלֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד הָיְתָה מִמּוֹאָב, שֶׁהִיא בַּעֲלַת עֲבֵרָה בַּחֲצִיפוּת יוֹתֵר וּמַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחוֹת עָלֶיהָ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא לח:), וְנַעֲמָה יָצְתָה מֵעַמּוֹן, שֶׁלֹּא הָיָה הֶעָוֹן מְזֹהָם כַּאֲחוֹתָהּ. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי אִם הָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה לוֹט אָדָם אַחֵר לֹא הָיוּ יוֹצְאִים בְּאֶמְצָעוּתוֹ שְׁתֵּי פְּרִידוֹת הַטּוֹבוֹת, אֶלָּא לְצַד לוֹט שֶׁהָיָה גָּדוֹל בִּבְחִינָתוֹ כִּי גַּם בְּחִינַת הָרַע יֵשׁ בָּהּ הַדְרָגוֹת גְּדוֹלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ כְּפִי בְּחִינָתָהּ. וְצֵא וּלְמַד מֵהָאֻמּוֹת שֶׁהֵם עַנְפֵי הַקְּלִפָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מְלָכִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ וְשָׂרִים וְגוֹ׳. וְהוּא סוֹד אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה מט:) בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, כַּוָּנָתָם בָּזֶה כִּי לְצַד שֶׁאָנוּ מְבָרְרִים כָּל תְּפִיסַת הַקְּלִפָּה מֵהַקְּדֻשָּׁה, כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַבֵּרוּר לְסוֹף דָּבָר שֶׁהוּא הֶעָקֵב, וְכִנּוּ הַתַּכְלִית לַעֲקֵבַיִם כִּי הוּא סוֹף אֵבְרֵי הָאָדָם, וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי בַּזְּמַנִּים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מִתְבָּרְרִים מֵהַקְּלִפָּה נְפָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת, וְצֵא וּלְמַד הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים אָבִינוּ וַעֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ הוּא אַבְרָהָם גֵּר צֶדֶק רִאשׁוֹן שֶׁבַּגֵּרִים וְשָׂרָה אִמֵּנוּ וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, וּבְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן אוּנְקְלוֹס הַגֵּר. וְהֵן הַיּוֹם הֲגַם שֶׁמִּתְגַּיְּרִים, לִהְיוֹת שֶׁסָּפוּ תַמּוּ נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה מִתּוֹךְ הַקְּלִפָּה וְלֹא נִשְׁאֲרוּ כִּי אִם בָּעֲקֵבוֹת, גַּם כֹּחַ הַמְבָרֵר בַּבְּחִינָה עַצְמָהּ קְטַנָּה, וְהוּא סוֹד אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזֹּהַר (חלק א׳ רנח.) דְּנָגְעוּ רַגְלִין בְּרַגְלִין, כִּי כָל בְּחִינָה תְּבָרֵר בְּחִינָתָהּ.

4וְעַל פִּי הַקְדָּמָה זוֹ תַּשְׂכִּיל עֲצַת ה׳ אֲשֶׁר יָעַץ עַל יְהוּדָה, וְשָׁלַח מַלְאָךְ וְהִכְרִיחוֹ לָבֹא אֶל הַקְּדֵשָׁה (בראשית רבה פרק פ״ד), כִּי בְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹת הַדָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן עַל פִּי הַתּוֹרָה לִשְׁכַּב אֶת כַּלָּתוֹ, וּבְאֶמְצָעוּת הֱיוֹת יְהוּדָה אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר, נֶעְלַם דְּבַר אִסּוּר מִמֶּנּוּ וְלֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִיא. וּבָזֶה הוֹצִיא מִמְּקוֹר הַטֻּמְאָה עָנָף מֻפְלָא שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה – פֶּרֶץ וָזֶרַח, שֶׁהָיוּ שְׁבוּיִים בִּבְחִינַת הָרַע וְהָיָה אָדָם בְּלִיַּעַל רוֹבֵץ עֲלֵיהֶם לְצַד גּוֹדֶל מַעֲלָתָם. וְצֵא וּלְמַד כַּמָּה צַדִּיקִים יָצְאוּ מֵהֶם וְשַׁלְשֶׁלֶת הַמְּלוּכָה שֶׁל בֵּית דָּוִד. וְזוּלַת יְהוּדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְּלוּכָה לֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לְהוֹצִיאָם מִיָּדוֹ. גַּם זוּלַת דִּמְיוֹן מַעֲשֵׂה הָרַע כִּי יָבֹא אֶל כַּלָּתוֹ אֵין מְצִיאוּת לְהוֹצִיאָם, וּבְאֶמְצָעוּת דִּמְיוֹן הָרַע הֲרֵי זֶה נִכְנָס לִמְדוֹר הָרַע וְהוֹצִיא שָׁלָל רָב.

5וְהֵן הֵנָּה הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר הַכָּתוּב גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה , פֵּרוּשׁ, מִתְּחִלָּה קוֹדֶם מַעֲשֵׂה תָּמָר הוּא גּוּר, וְזֶה הוּא שֶׁרָמַז בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ ״אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ״, מִלְּבַד מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בִּמְקוֹמוֹ. כְּפִי זֶה יִתְבָּאֵר עוֹד עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אַתָּה יוֹדוּךָ , פֵּרוּשׁ, לֹא הָיָה לְךָ אֶלָּא גְּדֻלַּת עַצְמְךָ שֶׁיִּהְיוּ אַחֶיךָ כְּפוּפִים לְךָ, אֲבָל לֹא הָיְתָה מִדָּה זוֹ נוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת. וְצֵא וּלְמַד מַה גְּדֻלָּה הָיְתָה לְבָנָיו לְבַד פֶּרֶץ וְזֶרַח שֶׁבָּאוּ מִמַּעֲשֵׂה הָרֶשֶׁת אֲשֶׁר פָּרַשׂ אֱלֹהִים, וּלְבַסּוֹף אַרְיֵה שֶׁנִּתְגַּבֵּר וְנִתְעַלָּה. וּפֵרֵשׁ מִנַּיִן זָכָה לַעֲלוֹת מַעֲלָה זוֹ, וְאָמַר מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ , פֵּרוּשׁ, מֵאוֹתוֹ טֶרֶף אָדָם שֶׁטָּרַף בְּחִינַת הָרַע מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן נְשָׁמוֹת הַמֻּפְלָאוֹת, וּבְאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה תָּמָר הִרְוַחְתָּ אוֹתָם, מִזֶּה הָיְתָה עֲלִיָּתְךָ וְקָנִיתָ בָּנִים שֶׁמַּלְכוּתָם מַלְכוּת עוֹלָמִים, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה בְּעַנְפֵי נִשְׁמָתְךָ גְּדֻלָּה לְדוֹרוֹת אֶלָּא לְךָ לְבַדְּךָ.

6וְאָמְרוֹ כָּרַע רָבַץ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כִּי אוֹתוֹ הַטֶּרֶף שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיְתָה עֲלִיָּתוֹ, כָּרַע רָבַץ עָלָיו אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית ד:ז) ״לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ״, וְלֹא הָיָה לוֹ מְצִיאוּת לַהֲקִימוֹ מֵעָלָיו וּלְהוֹצִיאוֹ מִמֶּנּוּ הָאֶבֶן יְקָרָה.

7וְרָמַז בְּאָמְרוֹ אַרְיֵה וְלָבִיא , כִּי בְּחִינָה שֶׁתָּקְפָה בַּנֶּפֶשׁ, הֲלֹא הִיא בְּחִינַת אֲרִי, וְלָזֶה צָרִיךְ בְּחִינַת אֲרִי שֶׁבַּקְּדוּשָּׁה שֶׁהוּא יְהוּדָה לַהֲקִימוֹ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדוֹ. וּמֵעַתָּה לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה לְעוֹלָם, מַלְכוּתוֹ מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים, כִּי קָנָה יְסוֹד הַמְּלוּכָה עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה שֶׁאֵלָיו אָנוּ מְקַוִּים יוֹם יוֹם, צִפִּינוּ לִישׁוּעָה.