אור החיים על בראשית ז:א

1וַיֹּאמֶר ה׳ לְנֹחַ בֹּא וְגוֹ׳ כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְטַעַם זֶה מֵחָדָשׁ?

2וְנִרְאֶה כִּי חָשׁ ה׳ עַל נֹחַ לְבַל יִטְעֶה בְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי ה׳ בְּאָמְרוֹ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה בְּאֶחָד מִשְּׁתֵּי דְּרָכִים: אוֹ יַחְשֹׁב כִּי כֻלָּן צַדִּיקִים הֵם וְלָזֶה נִמְלְטוּ בִּזְכוּתָן, וְלִסִבָּה זוֹ קָשֶׁה מַה שֶׁהִקְשֵׁינוּ בַּפָּסוּק (בראשית ו:יד) ״עֲשֵׂה לְךָ״. אוֹ יַחְשֹׁב כִּי בָּנָיו וּנְשֵׁי בָנָיו הַצָּלָתָם הִיא לְצַד שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לִכְלַל הָעֹנֶשׁ, וְיֵצֵא מִזֶּה שֶׁיַּחְשֹׁב נֹחַ לְהַכְנִיס לְהַצִּיל מִקְּטַנֵּי הַדּוֹר קְרוֹבָיו וּמְיֻדָּעָיו, וְיָדִין בְּדַעְתּוֹ כִּי אֵינָם רְאוּיִים לְעֹנֶשׁ. וְלוּ יְהִי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כֵן, עַל כָּל פָּנִים תִּהְיֶה לוֹ בְּדַעְתּוֹ לְדָבָר זָר לָמָּה לֹא יִנָּצְלוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן עֹנֶשׁ. לָזֶה אָמַר ה׳ אֵלָיו כִּי אוֹתְךָ וְגוֹ׳, נְתִינַת טַעַם לְאָמְרוֹ ״וְכָל בֵּיתְךָ״, לֹא לְטַעַם הֱיוֹתָם רְאוּיִים וְלֹא לְטַעַם הֱיוֹתָם קֹדֶם הַגָּעַת שְׁנֵי הָעֹנֶשׁ אֶלָּא מִטַּעַם זְכוּתְךָ כִּי אוֹתְךָ רָאִיתִי וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה כָּל שֶׁאֵין אָבִיו צַדִּיק יִלָּכֵד בַּמּוֹקֵשׁ. וְכָאן הוֹדִיעוֹ כִּי כָל שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לִכְלַל עֹנֶשׁ נֶעֱנָשִׁים בַּעֲוֹן אֲבִיהֶם, עֲרִירִים יָמוּתוּ כָּל הָאָבוֹת, לֹא כֵן נֹחַ.

3עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּשַּׁ״ס (סנהדרין קי:) קְטַנֵּי יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל קְטַנֵּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וּבְדוֹר הַמַּבּוּל כֻּלָּם דִּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם יֵשׁ לָהֶם, שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְעֹנֶשׁ יֵשׁ לָדוּן בָּהֶם מִשְׁפָּט כְּמִשְׁפַּט רָשָׁע, כִּי מַעֲשֵׂה אָבוֹת יַעֲשׂוּ בָּנִים, זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים. וְנֹחַ דָּן בּוֹ מִשְׁפַּט קְטַנֵּי יִשְׂרָאֵל, וְיִנָּצְלוּ בִּזְכוּת אֲבִיהֶם, גַּם בְּבוֹא חֲרוֹן אַף לָעוֹלָם יָגֵן ה׳ בַּעֲדָם.