אוצר מדרשים, מדרש לעולם יב

1פרק שנים עשר, בענין משא ומתן:

2לעולם ישתדל אדם בכל יכלתו להיות זהיר וזריז במשאו ומתנו באמונה שכל הנושא ונותן באמונה כאילו קיים תרי״ג מצות.

3לעולם ידבק אדם באומנות חשובה ונקיה ויתרחק מאומנות פחותה ונבולה כגון בורסקי חמר גמל וספן וכיוצא בהן.

4לעולם ישכיר אדם עצמו לעבודה שאינה שלו (לפי כבודו) ואל יצטרך לבריות.

5לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו . הקיז דם ואין לו מה יאכל ימכור מנעלים שברגליו ויסתפק מהם לצרכי סעודה.

6לעולם ימכור אדם שדה ויקח עתודים ואל ימכור עתודים ויקח שדה.

7לעולם ישלש אדם מעותיו שליש בקרקע שליש בפרקמטיא שליש תחת ידו.

8לעולם אל ישנה אדם ממנהג המדינה שהרי משה רע״ה עלה למרום ולא אכל ומלאכי השרת ירדו למטה ואכלו, אכלו סלקא דעתך אלא נראין כמו שאכלו.

9לעולם אל יאמר אדם לעשות דבר אלא בגזרת המקום (אם ירצה השם) שנאמר רבות מחשבות בלב איש וגו׳ (משלי י״ט כ״א).

10לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו.