אוצר מדרשים, מדרש לעולם יג

1פרק שלשה עשר, בענין הדין:

2לעולם יהא הדיין זהיר בדין שבשכר הדין נתן הקב״ה תורתו לישראל שנאמר ועוז מלך משפט אהב (תהלים צ״ט ד׳), ועוז זו תורה שנאמר ה׳ עוז לעמו יתן (שם כ״ט י״א).

3לעולם יראה הדיין עצמו כאילו חרב מונחת בין ירכותיו וגיהנם פתוחה לו תחתיו שנאמר הנה מטתו שלשלמה וגו׳ מפחד בלילות, מפחדה של גיהנם שדומה ללילה.

4לעולם ישתדל הדיין להיות זהיר בדין דאמר רבי אלעזר במקום שיש דין אין דין: כל זמן שהתחתונים אין עושין דין העליונים עושין דין, וכל זמן שהתחתונים עושין דין אין העליונים עושין דין.

5לעולם לא ידור אדם אלא בעיר שיש בה עשרה דברים ואלו הן: רופא, אומן, בית הכסא, בית המרחץ, מים מצויים כגון נהר ומעין, בית הכנסת, מלמד תינוקות, לבלר, גבאי צדקה, ובית דין מכין וחובשין.

6לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל , ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי או״ה שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי או״ה.