אוצר מדרשים, מדרש לעולם ו

1פרק ששי, בענין המצות:

2לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת שנאמר אחרי ה׳ ילכו כאריה וגו׳ (הושע י״א י׳).

3לעולם יקדים אדם לדבר מצוה , שבשביל לילה אחת שקדמה בת לוט הבכירה לצעירה קדמה אותה ד׳ דורות בישראל, ואלו הן עובד ישי דוד שלמה. והצעירה מרחבעם ואילך שנאמר ושם אמו נעמה העמונית.

4לעולם אל יחשוב אדם בדעתו ויאמר חוטא אני ועונות רבות עשיתי ומה יועיל לי עשיית המצות אלא אם עשה עבירות הרבה יעשה מצות הרבה שנאמר כי בתחבולות תעשה לך מלחמה (משלי כ״ד ו'), אם עשית חבילות חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות.

5לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך.

6לעולם חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה , וכן דוד אמר כוס ישועות אשא ובשם ה׳ אקרא, הרי על הטובה, צרה ויגון אמצא ובשם ה׳ אקרא (תהילים קט״ז:ג׳-ד׳), הרי על הרעה.

7לעולם ישתדל אדם לעשות המצות במובחר נכסיו שנאמר זה אלי ואנוהו (שמות ט״ו ב׳) התנאה לפניו במצות, בטלית נאה בלולב נאה, ממה שחננך התנאה לפניו.