אוצר מדרשים, נבואת הילד א

1נבואת הילד

2[הוצאת סטנוב, ברלין תרנ״ג]

3נבואה ראשונה:

4א׳) אתיא אומתא אימתא, מזעזע ברייתא, עבדא הדמדתא, ביה בני אמתא.

5ב׳) בעלמה דנשא, יחרדין גרשא, גיברין חלשא. יהלמין קישא.

6ג׳) גברא ומתגברא, בחילא ברירא, דרמי בגירא, על מתילא דברא.

7ד׳) דיקא בדוקא, ובגין עסק דקקא, רמסא ומעיקא, ואכלה ומדקא.

8ה׳) הנה נאצא, וסעדה קצצא, טיסא בעיצא, ולעת קץ מתקצצא.

9ו׳) ויעול כלא בחייפא, נאצא ומגדפא, נחרא אחור ערפא, כעמיר גנא סייפא.

10ז') זמנין ביה כלא אעא, מזומנה דבית מקדשא, שעיעא קליסין כנוסין מרערעה, ומתיב בא שעה, ופליג תרי עשר וחומשא שעה.

11ח׳) חיישא ורמשא, ארבע דופנין דרסא, מכניסא גריסא, ולא רצה רמשא.

12ט׳) טביעה במונה, ארוכא וקטינא, ומערבא בשטנה, ומייתא בשוטנא.

13י׳) יהידא [יהודא] באימא, ונאצה בחימא, לבושא כלימא, וטייטא במהומה.

14כ׳) כליל יגזול במילא, לקעקע עד יחתום גלגולא, דערב לה, תגא נפלה.

15ל׳) לשבירת אבבא, דמסתמא מבא, לא יהוי ליה ארבא [ארכא], דיצמח מלכא.

16מ׳) מחמד [מחמר] גאייה, אעה באייא, דיטמע הויה, יהיה כלילייא [כליליא].

17נ׳) נהרה כד מטא, ולאות קץ מטה, מתעבד קטטא, והוי חסף טינא דאלמטתא.

18ס׳) סגר פוחא, ותושבחה, ואזיל כסחא, נפק נפשיה פחא.

19ע׳) עפא עזא, ונפל עזיזא, ובטלה גיזה, ודו שלטת שמיא וגזא.

20פ׳) פחרא די הוה, ומגדל בני גדוא, אות קו לקו הוה, כולכו [כולכיה] ביה.

21צ׳) ציהרא שהה, וסיבא והא, שאטא ושמעא, וערך בהא.

22ק׳) קמא גורא, לאריא גרידא, ומתנדה, דיצמח גרידא.

23ר׳) רם לבוש תגא, לבושיה כתלגא, מכבד שאגה, ומכניס שגגה.

24ש׳) שבויה שבה, בהאי שעתא טבא, לארעא פתיא וטבא, דעבדה תשובה. וירחם אבא טבא, על בוכרא חביבא.

25ת׳) תיתי שעה, ותתקוף תשועה, ותרבה נבואה, שטט וימלא כל ארעא.