אוצר מדרשים, מעשיות שונות, ביטול הגזירות

1ביטול הגזירות

2תנו רבנן: שלש גזרות גזרה מלכות הרשעה על ישראל בימי ר' שמעון בן יוחי, שלא לקיים מצות מילה ושלא לשמור את השבת ושלא להפריש מן הנדות.

3והיה שם זקן אחד ושמו ר' ראובן בן אצטרובלי והיה יוצא ונכנס לפני המלך בלא רשות.

4נכנס לפני המלך ומצאו לבדו, ואמר לו: "אדוני המלך, מי שיש לו אויבים רוצה שיהיו גבורים או חלשים?"

5אמר לו: "חלשים."

6אמר לו: "יהודים הללו אין חלשים אלא מפני שמקיימין את המילה, כיון שיהיה לאחד מהם בן מביאו וחותם את בשרו לשמונת ימים ותשש כחו, ואם אתה מבטל את המילה מהם מתגברין כמותכם, ואתה משלח אוכלסין עליהן והם מורדין בך."

7אמר לו: "יפה אמרת. תבטל להם גזרה זו."

8שוב אמר לו: "מי שיש לו אויבים רוצה שיהיו עניים או עשירים?"

9אמר לו: "עניים."

10אמר לו: "הללו יהודים אינן עניים אלא מפני ששומרין את השבת, ויש מהם שאין מסתפק לו להוצאת השבת וילוה עד שבת אחרת, ואם אתה מבטל להם שביתת השבת יהיו עשירים כמותכם ואתה משלח אוכלסין עליהם והם מורדין בך."

11אמר לו: "תבטל להם גזרה זו."

12שוב אמר לו: "מי שיש לו אויבים רוצה שיהיו מרובין או מועטין?"

13אמר לו: "מועטין."

14אמר לו: "ללו יהודים אין מועטין אלא מפני שנפרשין מן הנדה, אחת מהן יושבת שבעה וארבעה עשר וארבעים ושמונים יום, ואם אתה מבטל להם דיני הנדה הם משמשים מטותיהן וירבו כמותכם ואתה משלח אוכלסין עליהם והם מורדין בך."

15אמר לו: "יפה אמרת תבטל להם גזרה זו."

16אמר לו: "אם כך, כתוב אגרות ושלח לארץ ישראל."

17מיד ציווה המלך לכתוב אגרות ויצא ר' ראובן בן אצטרובלי. כשיצא נכנסו גדולי רומי אצל המלך ומצאו בו דברים הפוכים, אמרו: אצבע יהודי נכנס לכאן.

18אמרו לו: "חזור בך."

19אמר להם: "אין המלך חוזר בדברו."

20"אלא כך כתוב: אגרות האלו כל מי שיוליכם לארץ ישראל יהרג."

21ציווה המלך לעשות כן.

22שמע ר' ראובן שלח לארץ ישראל: "כך וכך היה מעשה, ועכשיו אם יש בכם אדם מלומד בנסים יבא ויטול האגרות."

23נתנו חכמים עיניהם בר' שמעון בן יוחי.

24אמר להם: "איני הולך לבדי."

25נתן עיניו על ר' אליעזר בן ר' יוסף.

26אמר לו ר' יוסף: "נתת עיניך בבבת עיני."

27אמר לו ר' שמעון: "אילו היה אבי קיים לא היה אומר עלי כן."

28אמר לו: "אם כן השבע לי שאין אתה מענישו בהלכה."

29נשבע לו ר' שמעון בר יוחאי והלכו וישבו בספינה. ישב עמהם תלמיד אחד ושמו ר' מתתיה בן חרש והיה שואל אותם בהלכה. אמר להם: "מנין לדם השרץ, שהוא טמא כבשרו?"

30אמר לו ר' שמעון בר יוחאי: "זה טמא וזה טמא."

31אמר לו ר' אליעזר: "דמו טמא מבשרו."

32עמד מתתיה ונשקו לר' אליעזר על פיו.

33אמר לו ר' שמעון: "ולמה נשקתו?"

34אמר לו: "לא נשקתיו אלא מפני עריבת שפתיו."

35באותה שעה נתן עיניו בו ונפל והיה מטורף למות, ונזכר השבועה שנשבע לאביו והתפלל ונתישבה דעתו עליו. באותה שעה תלה ר' שמעון עיניו לתורן של ספינה וראה שידה יושבת עליו.

36אמר לה: "מה טיבך כאן?"

37אמרה לו: "באתי לעשות לך נס."

38מיד אמר ר' שמעון: "רבונו של עולם, להגר המצרית זימנת לה חמשה מלאכים ולי שידה?"

39אמרה לו: "אמור לי ומה איכפת לך? כיון שעושין לך נס, ומה אתה מבקש?"

40אמר לה: "איזה נס את עושה לי?"

41אמרה לו: "אילך ואיכנס בבטן בתו של מלך והיא צווחת ואומרת הביאו לי ר' שמעון בר יוחאי, ואתה בא ולוחש עליה באזנה ואני יוצא ממנה."

42אמר לה: "מה סימן יש לי כשאת יוצאת ממנה?"

43אמרה לו: "באותה שעה ישתברו כל כלי זכוכית בביתו של מלך."

44אמר לה: "לכי ועשי ככל אשר אמרת."

45הלכה ונכנסה בה והיתה צווחת ואומרת הביאו לי ר' שמעון בר יוחאי."

46שלחו אחריו לארץ ישראל. אמרה להם: "הרי הוא לפניכם בספינה."

47באו ומצאו אותו והוליכוהו לפני המלך.

48אמר לו: "אתה ר' שמעון בר יוחאי?"

49אמר לו: "הן."

50"ואתה תרפא את בתי?"

51אמר לו: "הן."

52"ומה אתה עושה לה?"

53אמר לו: "אני לוחש לה באזניה והיא תתרפא, ובאותה שעה ישתברו כל כלי זכוכית שבביתך."

54ויאמר לו לעשות כן. וילחש ר' שמעון בר יוחאי על אוזניה והיא נתרפאה ואז יצאה השידה ונשברו כל כלי זכוכית שבבית המלך.

55אמר לו המלך לרשב"י: "מה אתה רוצה שאתן לך?"

56אמר לו: "איני מבקש שתתן לי דבר, אלא שתצווה לבטל האגרות שכתוב בהן שכל מי שיוליך האגרות לארץ ישראל לבטל הגזרות יהרג."

57מיד ציווה המלך לבטל אגרות הראשונות וכתב אגרות האחרונות והלכו לארץ ישראל ובטלו הגזרות.