אוצר מדרשים, מעשיות שונות, ארווש הפילוסוף

1ארווש הפילוסוף ציווה את בנו לפני מותו ויאמר לו: "בני כמה אוהבים קנית בחייך?"

2ענהו בנו: "כבר קניתי אוהבים עד מאה."

3אמר לו: "בני! כבר אמר הפילוסוף אל תאהב ואל תהלל האוהב טרם שתנסהו ותבחנהו, ותדע באמת כי אני שנולדתי לפניך לא קניתי בכל חיי כי אם חצי אוהב, ואתה איך קנית מאה? ועתה לך ובחנם אם תמצא בכלם אחד."

4אמר לו: "אבי, ואיך תיעצני שאבחנם?"

5אמר לו: "בני, לך וקח עגל אחד ותמיתהו ותנתחהו לנתחים ושימם בשק והשק יהיה מגולל בדמו מבית ומבחוץ, ולך אל אחד מאוהביך ואמור לו: 'אלופי ורעי, הנני מפיל תחנתי לפניך שתקבור בביתך זה האיש אשר הרגתי ואיש לא ידע מאומה והצילני מן הצרה הזאת'."

6וילך בנו ויעשה כן, וילך אל אחד מאוהביו ויאמר לו ככל אשר צוהו אביו.

7ויענהו האוהב: "אוהבי! לך ושא המת על כתפך וקברהו וסבול הצרה כאשר עשית הרעה כי בביתי לא תכנס."

8וילך לכל אחד ואחד מאוהביו, וכאשר ענהו הראשון כן ענהו השני וכן כלם. וישב אל אביו ויגד לו אשר מצא אותו מכל אוהביו, ויאמר לו אביו: "הנה קרה לך כאשר אמר הפילוסוף, רבים האוהבים במספר ולעת הצורך הם מעטים. ועתה לך אל האיש אשר אמרתי לך שהוא חצי אוהבי ודע מה יענך דבר."

9וילך ויאמר לו כאשר אמר אל אוהביו. ויענהו האיש ויאמר לו: "בוא עמי אל ביתי בסתר שלא יראוך השכנים."

10ויוציא כל איש מעליו ואשתו וכל בני ביתו, ויחפור הקבר בביתו.

11ויהי כי ראה הנער, הבין הכל וידע את לבו ויוציא העגל מן השק ויראהו לו מנותח, ויודה לו על אמונתו הטובה ואהבתו הנכונה עם אביו, וילך ויספר לאביו אשר קרה לו עם חצי אוהבו.

12ויאמר לו אביו: "על זה האוהב אמר הפילוסוף: זה אוהב נאמן העוזר אותך בעת ישטמך הזמן."

13ויאמר אל אביו: "ראית מעולם איש אשר קנה אוהב שלם?"

14ויאמר לו: "לא ראיתי, אבל הוגד לי."

15ויאמר לו בנו: "ספר נא לי אולי אמצא אוהב כמוהו."

16אמר לו: "הגד הוגד לי כי היו שני סוחרים, האחד במצרים והאחד בבבל ויכירו איש את אחיו לשמע אוזן, וישלחו איש אל אחיו כל משאלותם על ידי שליח. ויהי היום וילך הסוחר היושב בבבל בסחורה אל מצרים, ויהי כשמוע הסוחר היושב במצרים את שמע אוהבו ונאמנו וילך לקראתו ויחבקהו וינשקהו ויביאהו אל ביתו ויכבדהו ויעש לו משתה שמונה ימים, ויראהו את כל בית נכאתה ושרים ושרות וכל מיני זמר אשר היו לו בביתו. ויהי ביום השמיני ויחלה הסוחר הבבלי. ויעצב הסוחר עד מאד על חלי אוהבו נאמנו ויביא כל חכמי מצרים והרופאים לרפאותו. ויהי כי ראוהו הרופאים וימששוהו בזרועו ובראשו ויביטו אל מימי רגליו ולא הכירו לו שום חולי בעולם, וידעו הרופאים כי באהבה אשר חלה. ויהי כאשר ידע הסוחר בעל הבית כי חלה אוהבו באהבה, ויבא לפניו וישאלהו אם היה לו אשה בביתו שאהב.

17ויען הסוחר החולה: "הראה לי כל בני ביתך והחשוקה בלבי אראך."

18ויראה לו הסוחר כל נערות ביתו והשרות אי זו מהן יבחר, אחר כך הראה לו כל בנותיו ולא בחר בכל אלה.

19ותהי לסוחר נערה בתולה בביתו יפה עד מאד אשר גידלה מקטנותה להיות לו לאשה ויראה לו.

20ויהי כראות הסוחר החולה אותה אמר: "בזאת הנערה חיי ומותי."

21ויהי כאשר שמע הסוחר בעל הבית דבריו ויתנה לו לאשה עם כל מוהר ומתן שהיה לו לתת לה כמוהר הבתולות ותהי לו לאשה. אחר כך שב הסוחר אל ארצו לבבל עם אשתו בשלום.

22ויהי אחרי כן לימים רבים חזר גלגל הזמן על הסוחר המצרי ויאבד כל ממונו ויתרושש, ויאמר בלבו אלכה לי אל אוהבי הנאמן אשר כבדתיו בביתי ומלאתי חפצו ואתחנן לפניו שירחם עלי. וישם מגמת פניו ללכת אל בית אוהבו ערום ויחף וחסר כל טובה, ויבא לבבל בלילה, ויתבושש ללכת אל בית אוהבו אולי לא יכירהו ויגער בו ויוציאהו מביתו כשיראהו שהוא עני ורש, וישאר מחוץ לעיר בבית אחד.

23ויהי הוא שוכב במקומו ונותן את לבו אל כל הקורות אותו, והנה שני אנשים נצים בעיר ויהרוג אחד את חבירו, ויברח הרוצח מן העיר, אז יצאו מהעיר אנשים רבים וירדפו אחרי הרוצח ויבואו אל הבית לראות אם היה שם הרוצח וימצאו שם הסוחר לבדו, ויאמרו לו: "מי רצח לאיש?"

24ויאמר: "אני." כי בחר מותו מחייו בעוני ובצער.

25ויתפשוהו ויניחוהו במשמר. ויהי בבקר ויביאוהו לפני השופטים וישפטוהו למות לתלותו על העץ. ויצאו אנשים רבים מן העיר לראות המשפט כנהוג, וביניהם היה הסוחר אוהבו אשר בא זה באהבתו לבבל. ויראה זה הסוחר אותו ויכירהו ויאמר בלבו כי זה הוא אוהבו אשר היה במצרים, ויזכור את כל הטובות אשר עשה לו וידע כי לא יוכל לשלם לו גמולו, ויאמר לשופטים: "מדוע תעשו זה כי אין לו משפט מות ואנה תוליכוהו, כי לא זה הרגו כי אם אני הרגתיו."

26ויהי בשמעם הדבר הזה ויאסרוהו במקומו ויוליכוהו אל העץ. ויהי הרוצח בין העם ולא הכירוהו, ויבט אל כל אשר הם עושים, ויאמר בלבו: אני הרגתי לזה, וזה יענש שלא הרגו ויתלה על העץ ואני שהרגתיו אנצל מן המות, אין זה כי אם סבה מאת ה', אבל השם יתברך ויתעלה הוא הצדיק ואין בדרכיו עול ולא ינקה הרשע, וירא אני שמא יביאני ה' למיתה קשה מזאת, ולכן אודה על פשעי ואמות עתה ואתכפר ואציל את זה מן המות.

27ויבוא הרוצח לפני השופטים ויקרא בקול גדול: "אתם בעלי היושר והאמונה, לא תעשו עול במשפט ולא יהרג נקי במקום חייב, ובאמת תדעו כי לא זה ולא זה הרגו לנרצח, לא זה שאמר שהוא הרגו מפני שבחר במותו מחייו, וגם לא זה שאמר לכם להניחו ואמר שהוא הרגו מפני שהוא אוהב אותו ונפשו קשורה בנפשו. אכן אדונינו הניחו לזה ולא יהרג נקי, כי אני הרגתיו וטוב מותי בעולם הזה ולא אמות בעולם הבא."

28ויהי כשמעם דברי הרוצח ויניחו הסוחר ויאסרו את זה ויוליכוהו אל העץ ויתלוהו עליו, ואחר כך בא הסוחר הבבלי ויבא את הסוחר המצרי אל ביתו ויתן לו חליפות שמלות וילבישהו וישאלהו על הקורות אותו, ויספר לו כל קורותיו. ויכבדהו וישימהו לאב ולאדון לכל ביתו וכל אשר יש לו נתן בידו.