אוצר מדרשים, מעשיות שונות, הביצה השלוקה

1מעשה שהיה מעבדי דוד המלך שהיו יושבין בסעודה והיו אוכלין שם ביצים, והיה אחד רעב ביותר ואכל חלקו הניתן לו קודם חביריו, והיה מתבייש מפני שאין לפניו כלום. אמר לחברו היושב אצלו: "הלוויני ביצה אחת."

2אמר לו: "לא אלוה לך עד שתדור לי בפני עדים שתתן לי אותה וכל הריווח שיכול אדם להרוויח מביצה אחת עד אותו זמן שאשאלהו לך."

3אמר לו: "הן." ונתנה לו בפני עדים.

4לאחר זמן מרובה בא ושאלה ממנו.

5אמר לו: "אין לך עלי אלא ביצה אחת."

6הלכו לפני דוד המלך ומצאו שלמה יושב פתח השער, שכך היה מנהגו של שלמה שהיה יושב פתח שער המלך וכל מי שבא לידון לפני המלך היה שואלו מה טיבך אצל המלך.

7אמר לו: "כך וכך היה מעשה ביני ובין פלוני."

8וכשבא זה שלווה הביצה מחברו אמר לו שלמה: "מה טיבך אצל המלך?"

9אמר לו: "כך וכך היה מעשה."

10אמר לו: "לך לפני המלך וכשתחזור ספר לי מה שיאמר לך המלך."

11נכנסו לפני המלך דוד. הביא התובע עדים שכך היה התנאי ביניהם לשלם לו הריווח שיכול אדם לעשות מביצה אחת מאותו זמן עד עכשיו.

12אמר לו המלך דוד: "לך ושלם לו."

13אמר לו: "איני יודע כמה."

14נתן החשבון לפני המלך בשנה אחת אפרוח אחד, בשנה שנייה אותו אפרוח יכול להוליד עד שמונה עשרה אפרוחים, בשנה שלישית אלו י"ח אפרוחים מביא כל אחד ואחד י"ח אפרוחים, וכן בשנה רביעית עד שעלה החשבון לממון גדול.

15מיד יצא זה בפחי נפש. פגע בו שלמה ואמר לו: "מה אמר לך המלך?"

16אמר לו: "כך חייבני המלך ועולה לחשבון גדול."

17אמר לו: "שמע בקולי ואני איעצך עצה טובה."

18אמר לו: "לחיים."

19אמר לו: "לך וקנה לך פולין ותבשלם, וביום פלוני רוצה המלך לילך במקום פלוני, ותעמוד לו על הדרך ובכל שעה שגדודי המלך עוברים לפניך תזרע הפולין על שדה חרושה שעל הדרך, וכל מי שישאל אותך מה אתה זורע, אמור לו פולין מבושלין אני זורע, ואם יאמרו לך מי ראה מעולם פולים מבושלים נזרעים? אמור לו: ומי ראה מעולם ביצה מבושלת שיצא ממנה אפרוח?"

20מיד הלך ועשה כן והיה עומד על הדרך וזורע, וכשבאו גדודי המלך אמרו לו: "מה אתה זורע?"

21אמר להם: "פולין מבושלים אני זורע."

22אמרו לו: "ומי ראה מעולם [פולין מבושלין נזרעים]?"

23אמר להם: "ומי ראה מעולם ביצה מבושלת שיצא ממנה אפרוח?"

24וכן היה אומר לכל גדוד וגדוד עד שבא הדבר לפני המלך. כיון ששמע המלך כן אמר לו: "ומי לימדך דבר זה?"

25אמר לו: "אני בעצמי."

26אמר לו דוד: "יד שלמה היתה עמך בדבר זה."

27אמר לו: "בחייך, אדוני המלך, הוא ציווני לעשות כדבר הזה מראש ועד סוף."

28שלח המלך אחרי שלמה. אמר לו המלך: "מה תאמר בדבר זה?"

29אמר לו שלמה: "היאך הוא חייב בדבר שלא בא לעולם? אותה ביצה מבושלת היתה, ולא היתה ראויה לאפרוח."

30אמר לו: "ילך ויפרע לו ביצה אחת."

31ועל זאת נאמר: 'לשלמה אלקים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך'.