פת לחם, שער שמיני - שער חשבון הנפש א

1השתדלות האדם כו' כוונתו כאן במלת השתדלות לשון ויכוח במתקר שכשהאדם מחשב בעיון איזה חקירות ורעיוניו מתנקשים הנה והנה כאלו שנים מתחבקים זה עם זה עד שינצח אחד את חבירו. ויאבק איש עמו תרגומו ואשתדל:

2בינו ובין שכלו כלומר בינו לבין עצמו:

3מה שיש לו כו' כמה שיש לו גמול אצל הבורא על מעשיו ולעומת זה כמה יש לבורא ית' עליו חוב עבודה על טובותיו שהטיב לו ויודע מה המכריע:

4וידעת היום והשבות כו' ומל' והשבות אל לבבך הכוונה על חשבון ומחקר בשכל כאלו הרעיונות רצות ושבות הנה והנה ובאותה הפרשה הולך ומבאר החסדים הגדולים שעשה עמהם ולא כגמול מעשיהם:

5טעמו וראו כלומר התבוננו הדק היטב ותראו בעין שכלכם כי טוב ה' ובטובו אתם חיים ולא כגמול מעשיכם ומלת טעמו הוא ל' הבחנה כמד"א כי אזן מלין תבחן וחיך אוכל יטעם לו (איוב י״ב:י״א):

6דע את אלהי כו' וסמיך ליה אם תדרשהו ימצא לך וכו':

7ולא ישיב אל לבו שמתחלה צריך להשיב אל לבו ולזכור כל עניניו שנשכחו ממנו כמו שמשיב ומחזיר אליו אדם שעבר ממנו ואח"ז צריך דעת ותבונה לעשות חשבון בנפשו והוא לא הסתכל בעניניו ולא חשב עם נפשו כמ"ש:

8לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר וקרא דייק באמרו יום אשר פדם ולא אמר בסתם לומר שבאותו זמן עדיין היו משוללי זכות כמד"א ואת ערום ועריה ולא עשה עמהם רק בחסדו הגדול:

9זכור ימות עולם ומבאר שם חסדיו ועצות מרחוק שקדמו לזכותם ואמר זכרתי ימים מקדם ג"כ כנ"ל:

10אשא דעי למרחוק מה שנעשה מזמן קדום וסיפיה אתן לפועלי צדק כלו' איחס לו מדת הצדקה על פעולתו שפעל עמי ולא כגמולי והמופת על זה מעצות מרחוק כנ"ל וילמוד סתום מן המפורש: