פתח עינים על משנה עדיות ב:ט

1האב זוכה לבן בנוי בכח בעושר ובחכמה ובשנים וכו'. הא דלא קאמר בנוי בכח ובחכמה ובעושר דנוי כח וחכמה יחדיו ידובקו עם האדם והעושר חוץ ממנו אפשר דרמז דנוי כח ועושר באים אליו מכח אביו ממילא דנוי וכח מצד תכונת גופו ואיבריו והעושר אביו הניח לו עושרו. אך החכמה על הרוב ידבר שאביו למדו כמו שפירש הרמב"ם בפירושו כשהוא חכם הוא מלמד לבנו על הרוב וא"כ אם נשאר אחר אביו קטן או אם אביו אגב טרדיה לא למדו ישאר בן לא חכם. וכבר אמרו מפני [מה] אין ת"ח מצויין שבניהם ת"ח שלא יאמרו ירושה היא להם. אמנם אם האב טורח עם בנו וניכר לכל שהוא אינו סובר דירושה היא ולכן מטריח עצמו הרבה עם בנו אז זוכה שבנו ת"ח ולהכי השאיר החכמה באחרונה:

2ברם בלא דקדוק הנזכר ל"ק לפי פשט המאמרות בההיא דאין מצויין ת"ח שיהיו בניהם ת"ח דההיא מיירי בחכמת התורה ומשנתנו לא איירי אלא שהאב זוכה לבן יתרון דעת ושכל טוב ואם לא זכה לתורה יהיה לו במילי דעלמא:

3וכלפי שאמרו פ"ק דתעניות דהחכמים הם על הרוב מכוערים. ואמרו פ"ז דמציעא דר' יוחנן הוה יתיב בשערי טבילה ואמר כי היכי דליהוי להו בני שפירי וגמירי אורייתא כותיה דהני בי תרי אינם על הרוב. ואם האב זכה לזה זוכה לבן בנוי ובחכמה דתרווייהו לא אשתכחו באיש אחד על הרוב והאי מכח אבא קאתי ובשתים עלתה לו והיינו רבותא דקמ"ל. ובהקדמת זרע ברך ה"ג על ספר בראשית כתב דגרסינן האב זוכה לבן בנו בכח וכו' ואין דבריו מחוורין כלל: