פתח עינים על משנה פרה ב:ג

1בית ה' אלהיך ואין זו באה לבית. כתב הרב תי"ט דלרבנן כיון דקדשי ב"ה היא ולקיחתה מתרומת הלשכה באה לבית קרינן בה. וכתוב בדפוס חדש בגליון משם הרב מהר"ש חסיד דנעלם מהרב תי"ט בריתא דע"ז דף מ"ו ותמורה דף ל' דדריש בית ה' אלהיך לרבות הריקועים וכו' וא"ל דהרב תי"ט רצה לישב למה לא דרשי רבנן כר"א דלחומרא מקשינן עכ"ד ובעיני לא שמא מתיא דהגם דמרבינן רקועים משמעותא דקרא דדוקא בא לבית ואין זו באה לבית ולא שייך הכא לחומרא מקשינן דתרוייהו נפקי מדכתיב בית ה' דמשמעותא דקרא הוא דכל לבית מעיט ומינה דמידי דליתיה בהבאה לבית אינו בכלל וזה פשוט:

2ומ"ש הרב לחם שמים דלרבנן באה לבית דאפרה נתון בחיל ע"ש שהאריך לי ההדיוט אינו מחוור כאשר יראה המעיין ועיין מ"ש עוד ודוק:

3נתן טליתו עליה וכו'. הרואה יראה דברי הרמב"ם פ"א דין ז' דא(ד)רכבה אתרי ריכשי לכאורה דנקיט בידיה ג"ש דעול עול מעגלה ופסק בסמוך נתן עליה כסות של שקין וכו' והיא מימרת רב יהודה בסוטה דף מ"ו ומבואר שם בש"ס דלרב יהודה לא ילפינן ג"ש אלא מגופה דפרה שמעינן:

4ועיני ראו בנימוקי עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה שכתב משם הרב המובהק בדורו כמהר"ר יהודה הכהן זלה"ה אחד מרבני ירושלים עה"ק ת"ו דניחא ליה דסוגית סוטה אתיא כמ"ד דון מינה ומינה בשבועות דף ל"א אמנם לדידן דקי"ל כרבנן דסברי דון מינה ואוקי באתרה שפיר איתיה לדרב יהודה וילפינן ג"ש מעגלה לשאר עבודות ולא ילפינן עד שימשוך כהתם עכ"ד:

5והן עתה חזיתיה להרב המפורסם מהר"י עייאש זלה"ה בספר לחם יהודה שתירץ כן אלא שהאריך הרבה ורצה לומר דתחילת סוגיא דסוטה פליגא אסיפא ע"ש באורך. ולדבר הזה יסלח האדון דכולא סוגיא בחד גוונא מתוקמא ומאי דקשיתיה להרב בריש הסוגיא ל"ק דהא תכף פריך אדרב יהודה ומשני. והרב מהר"ם אמארילייו זלה"ה בספר הלכה למשה בחלק ראשון סוף הספר כתב בזה ע"ש באורך ולי ההדיוט דבריו אין מחוורים כאשר יראה המעיין ודוק הטב כי קצרתי: