פתח עינים על משנה שביעית ט:א

1וחכמים אומרים כל הספיחים אסורים הרמב"ם בפירושו פירש שאינו מותר לקנות דבר בספיחים מיד עם הארץ וכו' אבל בחיבורו פ"ד דין ב' תפס לו פירוש אחר וכתב ומדברי סופרים שיהיו כל הספיחים אסורין באכילה וכו' ע"ש וכתב מרן בכסף משנה דהגם דבפירושו פירשה לענין אחר כאן הוא מפרשה לענין זה:

2וחזה הוית למרן שם בכסף משנה שכתב בת"כ חכ"א אין ספיחין אסורין מן התורה אלא מד"ס ותניא תו התם את ספיח קצירך מכאן סמכו חכמים שיהיו אסורין בשביעית ובפ"ט דשביעית תנן וחכ"א כל הספיחים אסורין עכ"ל ונראה מדבריו דהא דתניא בת"כ את ספיח קצירך וכו' אתיא כרבנן דרבי עקיבא דסברי דספיחין אסורים מד"ס וק"ק דהך ברייתא טפי איכא לאוקומה כרבי עקיבא מכרבנן וכי האי לישנא דקתני הכא מכאן סמכו וכו' נקט רבי עקיבא במילתיה לקמן גבי הן נזרע. והכי עדיף לאוקומי סתם ספרא אליבא דרבי עקיבא כדאמרינן פ' הנחנקין (סנהדרין דף פ"ו) וכ"כ הרא"ם פ' בהר דהך בריתא אתיא כרבי עקיבא:

3הגם הלום הנה אשו"ר להרב קרבן אהרן שכתב אהך ברייתא וז"ל מכאן סמכו לפי שאין אסור ספיחים מן התורה אלא מדרבנן כדלקמן לז"א דאהאי קרא סמכו חכמים לאסור אותם ולזה לא אמרו מכאן אמרו או מכאן למדו אבל הרמב"ן והרא"ם וכו' ע"ש. ומוכח מדבריו דבמילתא דהוי דאוריתא לא קתני מכאן סמכו ויש להרגיש דלקמן בת"כ אקרא דהן נזרע תניא א"ר עקיבא מכאן סמכו חכמים על הספיחים שיהיו אסורים בשביעית וחכ"א אין ספיחים אסורים מדברי תורה אלא מדברי סופרים עכ"ל עין רואה ואזן שומעת דר' עקיבא סבר דאסירי מדאוריתא ואפ"ה קאמר מכאן סמכו חכמים ולא קאמר מכאן אמרו או מכאן למדו:

4תו קשה על הרב קרבן אהרן מהא דאמרי' פ"ק דכתובות דף יו"ד ע"א רשב"ג [אומר] כתובת אשה מן התורה ומי אמר רשב"ג הכי והתניא כסף ישקול כמוהר הבתולות שיהא זה כמוהר הבתולות ומוהר הבתולות כזה מכאן סמכו חכמים לכתובת אשה מן התורה רשב"ג אומר כתוב' אשה אינו מד"ת אלא מד"ס איפוך. ומוכח מהכא דמ"ד דאוריתא הוא האומר מכאן סמכו וזה נראה הפך הרב קרבן אהרן כמבואר. ואחר זמן ראיתי בתוס' סוטה דף ז"ך ע"א ד"ה איש איש שכתבו וז"ל אפילו רשב"ג דאמר כתובת אשה דאוריתא לאו ממש דאוריתא אלא אית ליה סמך דאוריתא כדאמרינן מכאן סמכו חכמים לכתובת אשה מן התורה עכ"ל הרי דהתוס' עשו עיקר מלשון מכאן סמכו ומכח זה פירשו דמ"ש רשב"ג דאוריתא לאו ממש דאוריתא. שוב בא לידי שיטה מקובצת כתובות וראיתי שם בדף יו"ד דאייתי בידיה דברי הרמב"ן בשילהי המסכ' (וכן הוא בחידושי כתובות שנדפסו בק"ק מיץ על שם הרשב"א והם להרמב"ן כמ"ש במקום אחר) שכתב וז"ל ומשמע דאפילו לרשב"ג אסמכתא דרבנן היא דהא סמכו קתני ואע"ג דכתובת אשה מן התורה קאמר הלכה למשה מסיני כשאר תורה שבע"פ וכדאמר בחולין מנין לבדיקת סכין לחכם מן התורה ואע"ג דמדברי קבלה גמר לה עכ"ל ויש קצת הפרש בין הרמב"ן להתוספות כמבואר. ומ"מ כלם קבלו וקיימו דלשון מכאן סמכו הוא אסמכתא. ובזה נתישבו דברי הרב קרבן אהרן:

5והתוספות פ' מקום שנהגו (פסחים דף נ"א) מייתו פירוש רבינו נסים גאון בדברי רבי שמעון דהתם דאסר כל הספיחי' חוץ מספיחי כרוב דאיירי בספיחים של שביעית שיצאו למוצאי שביעית וכשאכל רשב"י בן לקוני' ספיחי כרוב במוצאי שביעית הוא דאכל כרשב"י וכתבו עלה דלא משמע הכי ופירש מהרש"א בחידושי הלכות דהיינו מההיא דירושלמי דמייתו התוס' לעיל דההוא גברא מלקט ספיחי כרוב בשביעית הוה וא"ל לר"ש ולאו את הוא דשרית ע"ש ואפשר לומר דרבינו נסים גאון ז"ל הוה גריס בירושלמי כגירסתנו פ"ט דשביעית בירושלמי דגרסינן התם רשב"י הוה עבר בשביעתא וחמא חד מלקט שביעית א"ל ולית אסור ולאו ספיחים אינון א"ל ולאו את הוא מתירן וכו' ע"ש וכן הביאו לשון הירושלמי רבינו הערוך בערך ספח ורבינו שמשון במשנתנו הרי דבמקום ספיחי כרוב שכתבו התוס' בלשון הירוש' קתני בנסחתנו ספיחים סתם ואפשר דמפרש רבינו נסים גאון דהני ספיחים דהוה מלקט ההוא גברא הוו ספיחים שגדלו בששית ונכנסו בשביעית דר"ש מתירן כפי פירוש רבינו נסים גאון במשנתנו דקתני ר"ש אומר כל הספיחים מותרים חוץ מספיחי כרוב כמ"ש התוס' שם והירושלמי הלז הוא על משנתנו הלזו ועל זה א"ל ההוא גברא ולאו את מתירן. אמנם אם לא גדלו בששית מודה ר"ש שכל הספיחים אסורים:

6ובהא אשכחנא פתרי לישב מאי דקשיא להו להתוס' התם פ' מקום שנהגו ד"ה אני ראיתי את ר"ש שאכל תימא לר"י דאמרו בירושלמי ר"ש חזא לההוא גברא וכו' והשתא כיון שבעצמו היה אוכל למה הקפיד על הסומך על הוראתו. ואפשר לומר דדוקא ספיחי כרוב של שביעית שיצאו למוצאי שביעית סמיך ר"ש על סברתו אע"ג דפליגי רבנן עליה דאף רבנן לא אסרי אלא בכדי שיעשו' כיוצא בהן וכיון דלרבנן נמי אית להו שריותא ושר"ו חכימיא בכדי שיעשו כיוצא בהן אמטו להכי עביד כשמעתיה. ואולם ההיא דירושלמי לפום נסחתין ונסחת הנך רבוואתא מיירי בספיחי ששית שנכנסו לשביעית דלדעת רבנן אסורים לגמרי בהא לא סמיך רשב"י על דעתיה ושמותי שמית כיון דלרבנן אין להם היתר וק"ל ועי' מאי דאמרו בירושלמי בריש ברכות דפריך אר"ג דאמר לבניה אם לא עלה עמוד השחר חייבים אתם לקרות ורשב"ג פליגי רבנן עילויה ועביד כוותיה ומייתי מתנאי ר"מ ור' עקיבא ורשב"י דלא עבדי כשמעתייהו ומייתי הא דספיחים ע"ש ודוק: