פתח עינים על משנה תרומות ח:ג
פתח עינים על משנה תרומות · Petach Einayim on Mishnah Terumot 8:3
Open in the reader →1ור' יהושע אומר לא יגמור, הקשה מורינו הרב הגדול מהר"י זאבי אמאי לא פשיט הש"ס ממשנה זו מאי דבעי ר' ירמיה בחולין דף י"ז אברי בשר נחירה שהכניסו עמהם לארץ מהו וכתב הרא"ש דנ"מ לאדם שאסר עצמו באחד מן המינין מזמן ידוע ואילך וכשהגיע הזמן היה לו מאותו המין שהיה אוכל והולך עד שהגיע הזמן אם מותר לאכול הנותר. אי נמי כגון שרצו ב"ד לאסור דבר אחד אם אסור מה שיש לו מאותו המין ע"ש ואמאי לא פשיט דלא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי דהרי הכא זה שהותר לו לאכול באשכול בהיותו בגנה לא הותר לגמור כשנכנס לחצר לדעת ר' יהושע. ותפשוט דאברי בשר נחירה ואותו המין דעד עתה היה מותר נאסר כך שמעתי מקשים משם הרב הנז':
2ונראה דלק"מ דהתם האיסור עתה דהיינו בשר נחירה וכן אותו המין האסור היום זה עצמו היה מותר ובהא אסתפק לן אי אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי אבל הכא לא הותר האיסור מעולם דאשכול שנכנס לחצר לא הותר ודינא הוא דעד שלא נכנס לחצר מותר וזה הדין נוהג תדיר ולא משגחינן באשכול רק כיון דאיסור החצר וכיוצא לא הותר לא יגמור:
3א"נ אפשר במה ששמעתי שהקשה הרב הגדול מהר"ר אברהם רוזאניס הזקן (חמיו של הרב מש"ל) דלדעת הרמב"ן דבח"ל הותר ליעקב אע"ה שתי אחיות וכשנכנס לארץ מתה רחל תפשוט דלא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי מדמתה רחל והרב המופלג בדורו כמהר"ר יעקב ששון (בעל בני יעקב) תירץ דשאני הא דשתי אחיות דהאיסור היה בעולם דהרי יצחק אע"ה עומד בארץ ישראל ולדידיה אסירן ומשו"ה אף שהותרו רחל ולאה ליעקב אע"ה בח"ל כשנכנס לארץ חזר לאסורן משא"כ בשר נחירה והמין הנאסר דהיו מותרים בעת שלא היה שום איסור בעולם ע"כ שמעתי:
4איברא דמעיקרא קושיא ליתא דאיך יוכל לפשוט מהא דרחל ולאה דיש לדחות כמה דחיות הן במה שהותרו ליעקב אע"ה דלא פסיקא מילתא דמשום ח"ל הותרו לו ויש כמה תירוצים וטעמים כידוע והן במה שנסתלקה רחל אע"ה יש כמה טעמים ואין זה פשיטות כל כמה דאיכא למדחי כמה דחויי ותו דכתבו הראשונים דדרך הש"ס לפשוט ממתני' או ברייתא דוקא וא"כ היכי לפשוט מסברא ודרך דרש. אלא דהרמב"ן לפום הך בעיא סבר הרב ז"ל דרך דרש דזה היה היתר יעקב אע"ה ומשו"ה מתה רחל ואתי לפום דינא לדידן דספיקא דאורית' לחומרא. ובהכי ניחא דכתב הרמב"ן פ' אחרי דאע"ג דבאה רחל לארץ מ"מ משנכנס לארץ לא נגע בה וא"ש דדוקא באסור דאורייתא לא אשתרי ואפשר דסבר הרמב"ן דספיקא דאוריתא לחומרא מדאוריתא כדעת הרשב"א והר"ן ועתה לא פניתי למען דעת אם דעת הרמב"ן הכי. ורואה אנכי דעדין יש לצדד כמה צדדין בזה ולא ע"ט האסף פה:
5אמנם כפי תירוץ הרב מהר"י ששון הנז' ממילא תריץ הכי קושית הרב מהרי"ז ממשנתנו דלא דמי הא דידן דאיסור מעשר ישנו בעולם לההיא דזה היה מותר כשלא היה שום איסור. שוב ראיתי למורי הרב נחפה בכסף זלה"ה א"ח סי' ג' שהביא תירוץ הרב מהר"א גאטיניו שהביא בספר בית שלמה לדין כהן הדיוט שאירס האלמנה ונתמנה להיות כ"ג שהוא כתירוץ הרב מהר"י ששון הנז' ועפ"ז תירץ קושית הרב מהרי"ז ממשנתנו ומשניות אחרות ע"ש ועוד תירץ בזה בסוף סי' ו' ע"ש באורך: