פרישה, חושן משפט קח:לד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 108:34
Open in the reader →1אין קורעין השטר וכו' עד"ר: כתב הר"ר יוסף אבן מג"ש אפילו אי לא הגיע זמן השטר כו' כ"כ הרא"ש בשמו פ"ק דבתרא דף קפ"ז ע"ד ז"ל ל"ת דווקא היכא דמטא זמנא דההוא שטרא בחיי אביהן וקתבע ליה בגווה אלא אפילו בתר דמית אבוהון מטא זימנא כיון דמידע הוה ידע דאיכא שטרא עליה אכתי איכא למימר אם איתא דתברא מעליא הוא איבעי ליה לאפוקי בחיי אבוהון ולאזמוניה לבי דינא ולכפוייה למקרע ההוא שטרא עכ"ל ורבינו דלא כתב וקתבעיה בגויה ס"ל דתביעה ל"ד קאמר הרא"ש אלא שכל שכבר הגיע זמן הפירעון בחיי אביהן חזקה אין אדם פורע עד שמחזיר לו הש"ח משא"כ כשפורע בתוך הזמן דחזקה אין אדם פורע בתוך הזמן כ"א לטובת הלוה דלא הוה ניחא ליה שיהיו המעות בביתו שמא יפזרם ולא יהיה לו במה לפרוע או מחמת שאר עניינים שכ"ר בסי' ע"ד והו"א דפרע ליה ע"י שובר ואחר הפרעון הוצרך לסמוך אדבריו שאמר שנאבד השטר מידו קמ"ל. (וא"ה נאמר דרבינו ג"כ ר"ל כמ"ש הגיע זמן בחיי): והר"מ הכהן כתב ס"א והרמ"ה כתב ועיקר: אסר זמנו של השובר וכ"כ הנ"י ז"ל ומיהו דוקא כשיש עדים שתבעו האב בב"ד וזה לא הוציא שוברו דבכי הא איכא למימר הו"ל לאפוקי הא לאו הכי אין חוששין לו עכ"ל ור"ל אף שתבעו אביהן בשטר שזמנו קודם לזמן השובר יכול זה לומר בשעה שפרעתיהו אחר התביעה אמר שאבד השטר וכתב לי שובר וד"י מג"ש והרא"ש ס"ל דהו"ל להודיע הדבר לב"ד והב"ד היו זוכרים הדבר מש"ה חוששין ביתומים לזיוף נמצא דר"י מגא"ש פליג על הרמ"ה בתרתי' הא' דלא בעינן שומן השובר יהיה קודם זמן השטר והשני אפילו לא הגיע זמן השטר בחיי המלוה כלל: