פרישה, חושן משפט קח:ז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 108:7
Open in the reader →1שטר עיסקא מפורש בי"ד סימן קעז ע"ש: החצי יש לו דין מלוה כו' היינו כרבא שפסק כן בפרק המוכר את הבית ע"ש: יכול לטעון החזרתי במגו כו' שהרי לא מצי המפקיד למימר שטרך בידי מאי בעי. דנפקד לא חייש אשטרא משום דהו"מ למפטר נפשיה בטענת אונס ול"ד למלוה שחייב באונסים נ"י שם ולכן כתב רבינו דאביהן היה יכול לטעון החזרתי במגו דנאנסו דמשמע דאי לא הוה טענה דנאנסה לא הוי מהימן בטענת החזרתי מכח שטרא בידו מאי בעי: ופטורין בלא שבועה אפי' משבועת היסת מטעמא דלעיל דאין יורשים נתבעים להפטר אלא לגבות גם בעה"ת כתב בשער ה' וב"י הביאו כאן שאין עליהם אפי' שבועת היסת מטעם שאין עליהם לדעת אם פשע אביהם בחצי זו שדינה כפקדון עכ"ל. ורבינו לא כתב טעם זה דבעה"ת משום דרבינו לטעמיה הנ"ל אזיל דס"ל כהרמ"ש דלעולם היורשין א"צ לישבע ליפטר משא"כ בעה"ת דס"ל דבעלמא צריכין לישבע היסת ליפטר וכמש"ר בשמו סי' ס"ט ובזה נתיישב דל"ת בעה"ת אהדדי ודו"ק: או שמת בתוך זמנו והא דל"ק נמי או שנידוהו להחזיר ומת בתוך נידויו דודאי לא החזיר דא"כ ודאי ג"כ לא נאנס דאם נאנס היה טוען כן ולא היו מנדין אותו וק"ל: ולא טענינן להו שנאנס כו' הטעם שטענת נאנס הוא מלתא דלא שכיחא וטענה דלא שכיחא לא טענינן להו ומ"מ חשיב מגו גבי טענת החזרתי לגבי אביהן משום דבטענת החזרתי אילו הוה משקר הוי העזה משא"כ בטענת נאנסו ועד"ר: ויש עדים שהוא מאותו עסק ואם היו היתומים קטנים צריך שיעידו העדים כן בחיי אביהן ב"י: יש ליורשי הלוה באותו ריוח חלקם ק"ק פשיטא וי"ל שאף שבשטר עסק מפורש שנתן לידו עסק בכפליים מה שנמצא והו"א כיון שכל העסק משועבד לקרן לא יטלו שום דבר עד שיהיה בידו דמי קרנו קמ"ל. וא"ל דגם זה פשיטא דהא כבר אשמועינן דטענינן להו שהחזיר להן העסק די"ל דהו"א ה"מ להוציא מהיתומים אבל זה העסק הנמצא הידוע שהוא של הנותן לא הוי הוצאה מידם ויקחנו קמ"ל ודברים אלו שכ"ר כתבם הרי"ף פרק המקבל וז"ל ואי איכא בזה רווחא בההיא שעתא דמית לוה שקלי מיניה יורשין או ב"ח כו' ע"ש דמפורש בדבריו תרתי חדא דדוקא ריוח דההוא שעתא דמת ולא הריוח שיבא ע"י אותה סחורה לאחר זמן. והשני דב"ח דהמקבל העסק נוטל מאותו הריוח ולא מהעסק גופיה אבל רבינו דלא כתב זה צ"ל דכוונתו כמ"ש וע"ל סימן שכ"ט מ"ש רבינו בזה וכ"כ רבינו בשם הרמב"ם בסי' קע"ו בשותפים סל"ה ע"ש: