פרישה, חושן משפט קי:ז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 110:7
Open in the reader →1ולכשיגדלו יתחייב ואינו דומה לדין ערב למלוה ומת הלוה בחיי המלוה ואח"כ מת המלוה דכ"ר בסי' ק"ח סל"א דאין גובין מערב דהתם אין היתומים נפרעים מן היתומים אפילו לכשיגדילו משום דא"א מש"ל ואם גובים מהערב יחזור הערב על היתומים וק"ל: והרמב"ן כתב שאין נפרעים מן הערב אפילו הוא קבלן טעמו כתב הנ"י פ' ג"פ בשמו ז"ל משום שהערב בתר יתמי אזיל וכל שהיתומים פטורים מטעם חשש פירעון איך יתחייב הערב ואם מפני שהוא יכול לפקח ולחפש בעסקיו אם פרע הלוה א"כ ע"כ אתה מחייב את היתומים שהרי הערב חוזר עליהם עכ"ל אבל א"ל שטעמו הוא משום דאין נפרעין מן הערב אלא דווקא שיוכל לתבוע מן הלוה עצמו כמ"ש בס"ס מ"ט והכא אין יכול לתבוע מן הלוים דהיינו היתומים עד שיגדלו דא"כ לא הוה פליגי עליה בזו דהרמב"ן והרא"ש כמו של"פ בההוא דינא דסימן מ"ט וה"ט דשאני התם דאין החיוב עליה דהאי בודאי משא"כ הכא דהחוב הוא ודאי עליה אלא דהחמירו ביתומים לחוש לצררי וק"ל: וא"א הרא"ש ז"ל חילק וכו' בפר' ג"פ כ"כ: ומ"ש אפילו שאומר ממי שארצה אפרע לקמן סימן קכ"ט יתבאר דין האומר ממי שארצה אפרע ודס"ל לר"ת דאפ"ה לא יפרע מן הערב תחלה כל זמן שיש קרקע ללוה אפילו היא זיבורית ולא מהני אלא שאם אין ללוה קרקע ידוע שאז תובע לערב וא"צ לחזור אחר הלוה אולי יתן מטלטלי כו' ע"ש והכא גבי קטנים אף שיש להם קרקעות כאלו אין להם דמי דהא אין נזקקין להם אפ"ה ג"כ אין יכול לתבוע הערב כיון דמן הדין יש לתבוע הלוה תחלה ומן הלוה אתה מהדר אערב לתבעו הו"ל כנכסי קטן דג"כ אינון ערבאים בהדיה ועיקר סמיכת המלוה היה מתחלה עליהם והו"ל כאילו אמר ע"מ שאפרע מהן אפ"ה אין אנו יורדין לנכסיו כיון דמן הקטן אתה מהדר אנכסיו וכמו שאין אתה לוקח מיד הקטן מאומה כן אי אתה לוקח מנכסיו מאומה כיון דמן הקטן באת להדר אנכסיו וכל מה שטוענים לקטן טוענים לנכסיו כן וה"ה כיון שמן הקטן באת להדר אערב טוענים כן לערב מה שטוענין לקטן וק"ל: