פרישה, חושן משפט קיא:ז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 111:7
Open in the reader →1לפיכך אם נתן הלוה מתנה לאחרים כו' דינים אלו הן שם בפ' הניזקין ובפ' יש נוחלין ורבינו כתב לפיכך ור"ל כיון שאינו גובה ממשועבדים במקום שיש בנ"ח ואפי' ממקבלי ממנה מש"ה אם נתן מתנה וקאמר ואחריו לפלוני אז גובה מהאחרון משום דמתנתו היה בנ"ח לראשונים ואגב זה שרצה לכתוב שאם אמר ואחריו הדין שלא יגבה מהראשונים כתב נמי שאם לא אמר ואחריו שגובה מכולם וגם י"ל דהאי לפיכך קאי נמי אמ"ש בדין קמא דאם יצא עליהם ש"ח גובה מכולם וכפי החלוקה כו' דאם היה הדין שיכול לטרוף ממשועבדים אפילו במקום שיש בנ"ח. אז אם היה רוצה המלוה היה גובה כל החוב מאיזה מהם שירצה דלא עדיף מה שנתן הלוה לחבירו מאילו הניח הלוה אצלו ולא נתנו לשום אדם וק"ל: ר' לפלוני וש' לפלוני כו' דנקט האי סדר משום רבותא דסיפא היכא דאמר ואחריו לפלוני אחרון אחרון נפסד דאע"ג דנראה דהוא אוהבו יותר מן הראשון שהרי נתן לו מתנה מרובה. רשב"ם: א"א כל הקודם בשטר זכה שהרי לכולם נתכוין ליתן ביחד כיון דלא אמר ואחריו אלא שאין אדם יכול להוציא ב' דברים כא' וכגון שלא פסק בינתיים דא"כ הו"ל נמלך רשב"ם וככ"ר לקמן בסימן רנ"ג והיינו דוקא כשלא חילק להם חלקים שוים אבל אם היה מחלק להם חלקים שוים ר' ר' מתוך שיכול לומר ד' מאות בין שני אלו ולא אמר ודאי להקדימו תחילה אמר כן וגובה מן האחרון אשר"י ויש חולקים אזה כמ"ש המ"מ בפ"ו דזכיה: ובעל ד' מאות ד' חלקים ול"ד להא דלעיל סי' ק"ד סי"א דחולקים בשוה דהתם שאני כיון דכל א' הלוה לו מעות חל שיעבודא דכל א' על הנכסים כשוה משא"כ הכא שאין כאן שיעבוד כלל אלא גובה מתנתו של זה והרי הוא גילה דעתו בשעת הנתינה שרוצה ליתן לזה חלקים בנכסיו ולזה ב' ולזה א' והו"ל כאילו אמר כן בהדיא: ואם יצא עליהן שט"ח גובה מכולם היינו כשלא נשאר כלום מהירושה ביד היורשין אבל אי נשארה גובה מהיורשין דוקא בנ"ח ולא ממקבלי מתנה כמש"ר לקמן סימן ר"נ ורנ"ג וכ"פ ב"י כאן: