פרישה, חושן משפט קיד:ו
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 114:6
Open in the reader →1ואם רוצה הלוקח לסלק המלוה מדסתם וכתב סתם סילוק משמע דס"ל דהרשות בידו לסלק בין שהסילוק מגיע לשיעור כל החוב בין למקצתו. ולהכי נמי כ"ר ויחזור וישאול מהמוכר מה שפרע ולא כתב שיחזור וישאול מהמוכר דמי החוב שפרע. וה"ט משום דאיירי בכאן בלא שומא והכרזה. ומש"ה ל"מ אי מיד כשבא המלוה ללוקח לגבות אומר הלוקח אסלקך בדמים דיכול לסלקו אלא אפי' אם כבר גבהו ממנו המלוה כההוא דקנה ב' שדות יכול לסלקו כיון דמיירי להר"י והרא"ש בלא שומא ועמ"ש אחר זה. משא"כ בשכבר עשו שומא והכרזה להמלוה דבזה אין הלוקח יכול לסלק להמלוה בכל ענין וכמש"ר בסמוך סט"ו ו'. וכ"ש אם כבר גבהו המלוה אחר השומא והכרזה וכמש"ר בסי' ק"ב בסכ"ב ע"ש. ועד"ר מה שכתבתי עוד מזה: ואם עשאה אפותיקי כו' כתב מ"מ פי"ח דמלוה ודוקא במפורש שא"ל לא יהא לך פרעון אלא מזה: