פרישה, חושן משפט יב:ח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 12:8
Open in the reader →1ומש"ר אפילו ביחיד פירוש פשרה שנעשית ביחיד ופלוגתא דתנאי היא שם כמה צריכין לפשרה ופסק הרא"ש כמ"ד בחד סגי: מחילה א"צ קנין ז"ל תוס' שם דף ו' אם נפרש דקנין של פשרה הוא קודם ששמעו הפשרה שקונין זה מזה לעשות כמו שיאמרו להן הדיינים הן לשלם הן למחול אין לדקדק מכאן דבעלמא מחילה צריכה קנין דשאני הכא דאי לאו קנין הוה כמו מחילה בטעות שעדיין לא ידעו שיאמרו לו למחול כ"כ. ואפילו אם נפרש שהקנין של פשרה הוא לאחר ששמעו הפשרה מפי הדיינים אין ראיה מכאן די"ל דהקנין הוא על אותו שהצריכו הדיינים לפרוע לשכנגדו אבל האי דמחילה לא בעי קנין ואפילו לפי בעה"ג שכתב שגם המוחל צריך לקנות מידו אין ראיה מכאן דשאני הכא שאע"פ שיודע מה מוחל דומה למחילה בטעות לפי שמוחל על פי עצתם של דיינים שהשיאו אותו כמחול לו הלכך צריך לאלם הדבר ע"י קנין דאל"כ כשיודע לו אח"כ שהדין עמו יאמר אילו הייתי יודע זה לא הייתו מוחל וע"ל בסי' ע"ג וסי' רמ"א ובזה תבין דברי ה"ר ישעיה ודברי הרא"ש שהביא רבינו דהרר"י ס"ל דהא דקאמר תלמודא פשרה צריכה קנין היינו דוקא באתן לך או במחול לך ותפיס שטרא אבל בלא תפיס שטרא הו"ל כמחילה דעלמא דא"צ קנין וכתירוצא קמייתא ותניינא של התוס'. והרא"ש ס"ל דכיון דסתמא קאמר תלמידא ש"מ דאפילו במחילה ולא תפיס שטרא נמי צריכה קנין ולא דמי למחילה בעלמא וכתירוצא תליתאי: