פרישה, חושן משפט קכג:ד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 123:4
Open in the reader →1דלא גרע זה משליח כו' ל"ד דלא גרע אלא דעדיפא מיניה דגבי שליחות כי נתנו לו אחר מיתת המלוה או אחר שביטל השליחות חייב משא"כ כאן דודאי כיון דלטובתי של מלוה עשו הרשאה זו לאיים על הלוה להוציא ממנו לא יתקנו תקנה שהיא פסידא דלוה משום תועלתו דמלוה וזה נ"ל ברור ולא כמ"ש ב"י סימן קכ"ב ס"ו וכמ"ש שם בדרישה. ואין להקשות א"כ כיון דלא ישאר כאן חששא להנתבע לפי מ"ש א"כ למה לא יהא מוכרח הנתבע ליתן המעות ליד המורשה זה או לדון עמו. די"ל דלא חלקו חז"ל בתקנותיהם דמאחר שתקנו שאין מכריחין לאדם ליתן או לדון בלי הרשאה וזה אין עליו דין הרשאה מש"ה אין מכריחין אותו וק"ל: