פרישה, חושן משפט קכו:כב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 126:22
Open in the reader →1ראובן תבע מנה משמעון כו' שם בתשובת הרא"ש דין ח': שהרי לוי יתן לך בשבילי ושתק פי' ושתיקה כהודאה דמיא: חייב שמעון לפרוע לראובן כו' פי' אע"ג דלא היה לראובן שט"ח עליו ובעלמא נאמן הלוה במלוה ע"פ בשבועה לומר פרעתיהו שאני הכא שהרי בעצמו הודה שח"ל אלא שסובר שפרעו בקבלת לוי עליו והרי אנן סהדי שלא פרעו שנית וקבלת לוי עליו אינו פרעון וכדמסיק הלכך גובה ראובן בלא שבועת זולת מה שטוען שמעון שבפניו קיבל מלוי אף שיש הכחשה ביניהן באותה הקבלה שמעון נאמן בשבועה כיון דאין שטר ביד ראובן וכדמשמע לשון התשוובה שכתב שהרי מודה שמעון שהיה חייב לו הרי דהיה צריך להודאתו ומה"ט נמי אין ראובן נאמן לומר סטראי נינהו כיון דלא היה בידו שטר ואילו בעי שמעון היה כופר החוב והיה נאמן בשבועת היסת כן נ"ל פשוט ולא כמ"ש בע"ש דמיירי שהעדים שהביא העידו שלוי נתרצה ליתנו בשבילו וג"כ ראו שנתן לוי לראובן מעות אלא שאינן יודעים כמה דאל"כ היה ראובן נאמן בשבועה ע"ש והנלע"ד כתבתי: ומ"ש שלא נתחייב כו' השיב זה אפילו לפי טענת שמעון שטוען שראובן פטרו ע"י שתיקתו כו' דאלת"ה הא ס"ל לרא"ש דכל שלא פטרו בפירוש הוא חוזר עליו ולמה ליה הך טעמא שלא היה לשמעון כו' אלא כדפרישית. א"נ השיב זה דמש"ה אין על ראובן אפילו לתבוע תחלה ללוי אולי יתנם לו עוד: