פרישה, חושן משפט קכו:כט
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 126:29
Open in the reader →1כתב הרי"ף בתשובה כו' עד אבל ר"ת כו' כ"כ גם הבעה"ת שם בשער כ"ח בשם הרי"ף. הואיל ונתרצה סילק כו' עד"ר: וכן כשהוא ממונה בענין שלטון עכו"ם כו' נראה דלרבותא נקט שלטון דאע"ג דהוא שלטון אינו יכול הישראל המומחה להתנצל ולומר מחמת יראה הוצרכתי לומר שאתן לך ואין לך בידי כלום או מתיירא אני שיחזור ויוציא מידי באלמותו. מיהו מ"ש וא"ל כן אעשה נראה דהיינו דוקא בשלטון צ"ל כן אבל באחר כבר נתבאר בס"ח דר"ת והרא"ש ס"ל דאפילו בע"כ של הלוה או הנפקד נשתעבד: ומ"ש אבל ר"ת כתב שלא תקנו כו' ור"י כתב כו' בספ"ק דגיטין בדף י"ג כ"כ ע"ש ועד"ר. כל זמן שאין הישראל הנותן חוזר יכול ליתנו לעכו"ם ובבבא קמייתא שנפקד עכו"ם וקיי"ל דאין שליחות לעכו"ם לכאורה נראה דאף אם כבר נתן לו העכו"ם לא קנהו המקבל וצריך להחזירו להממחה דהו"ל כאילו לקחו המקבל מעצמו מיד עכו"ם וכ"ש דיכול לחזור בו ולמחות ביד העכו"ם מליתן לו וראיה ממש"ר בס"ס קכ"ג בשם ר"ת דשולחין הרשאה ע"י עכו"ם משום דקנהו העכו"ם לעצמו בחליפין הא אם היה בתורת שליחות לא היה יכול להרשהו ע"ש. וגם ראיה ממש"ר בי"ד ר"ס קס"ט. (ומקור דין אין שליחות לעכו"ם לקמן בסימן קפ"ח). אכן מור"מ ז"ל כתב בש"ע סעיף כ"ב דאם כבר קבלו בכל ענין זכה בו המקבל ולא מפקינן ביה והוא מת"ה סי' שי"ג ע"ש לפיכך צ"ל דהחילוק דבין בבא קמייתא לתניינא הוא זה דבקמייתא קאמר לא קנה ור"ל דלא חל הקנין כלל ואם בא המקבל ליקחנו מיד עכו"ם ישראל אחר יכול למחות בעכו"ם שלא ליתנו לו אם לא שכבר נתן לו העכו"ם מרצונו משא"כ בבבא תניינא שכל שאין הנותן חוזר בו הרשות ביד הנפקד ליתנו לכתחילה להעכו"ם גם י"ל דלא בא לחדש ברישא כלום אלא משום סיפא נקטא וקמ"ל בהא הנותן יכול לחזור כר וק"ל: אבל אם חזר כר לא זכה העכו"ם ה"ט משום דלא תקנו מעמד ג' לתקנת העכו"ם ואם הנותן עכו"ם כו' עד שהפקיעו חכמים כו' ר"ל אע"ג דגם זה בכלל אין שליחות לעכו"ם הוא ואין באמירתו ליתן להישראל כלום הלא גם בכל מעמד ג' מישראל היה מן הדין שלא קנה המומחה באמירתו גרידתא אלא שחכמים עשו תקנה והפקיעו ממונו דהנותן שלא מן הדין כ"ש בעכו"ם וק"ל: והוא פטור מהמפקיד כצ"ל: