פרישה, חושן משפט קכז:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 127:1
Open in the reader →1האיש שלוה מאשתו כו' אין להם עליו כלום מיירי באפילו כתב לה שטר מלוה ושיעבד לה נכסיו דאנן סהדי דשום אדם לא יהיה ברצונו עבד לוה לאיש מלוה אם יכול להפטר משום ענין הימנו מש"ה איכא למימר דלהוציא מידה הוא וכתב לה שטר ושיעבד לה נכסיו זהו טעם הרמב"ם והר"ש חילק בין טמונים דשייך לומר לגלויי עבד לאינם טמונים ועיין בדרישה שם כתבתי טעם פלוגתתם באריכות: ומ"ש ור"ש כתב דוקא במעות טמונים פי' וגם טוען ברי שמשלו הן והיא גנבתן אז נאמן כיון שהם ברשותו משא"כ להרמב"ם דאפילו אינו טוען ברי אין לה עליו כלום משום דס"ל דהמעות מסתמא שלו הן כ"כ המ"מ וב"י ע"ש: