פרישה, חושן משפט קלא:ב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 131:2
Open in the reader →1כתב הרמב"ם כו' בפכ"ו ממלוה כ"כ: ומ"ש או שאמר הערב ללוה אתה הרשיתני לערב אותך וליתן כ' וליתן משום דהרמב"ם לטעמיה דמצריך שיאמר לי ושיערב וישלם עבורו וכמש"ר בסי' ק"ל מיהו גם להרמב"ם בהרשהו ליתן או לשלם עבורו אפילו לא הרשהו לערב עבורו סגי דהכל מודים בפריעת חובו של חבירו מדעתו דצריך לחזור לשלם לו ודוחק לחלק בין הרשהו ליתן ובין ביקש ממנו ליתן עבורו אלא אורחא דמילתא נקט דמכח דהרשה לערב בעדו הרשהו ג"כ ליתן ולשלם ערבותו. ומה שמסיק וכ' ז"ל והלה אומר מדעתך ערבת הול"ל נמי אמרתי לך לערב ולא אמרתי לך לשלם אלא חדא מינייהו נקט וק"ל: בכל אלו הטענות כו' כצ"ל בכלל בלא וי"ו: ומ"ש כשאר טענת ממון למדנו בזה דל"ת כיון דאין כאן הלואה או נתינת ממון מיד ליד לא ליהוי דינו כן לענין שבועה קמ"ל: