פרישה, חושן משפט קלג:יג
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 133:13
Open in the reader →1כתב הרמב"ם מי שהיה בידו דברים כו' בפ"ח מהלכות טוען כי' וכ' המ"מ שדין זה הוא כשלא יצא לו שם גניבה בעיר והבעלים אין טוענים השאלתיו או השכרתיו לאותו פ' אע"פ שאם היה טוען כן היה נאמן השתא שטוען גנובין אינו נאמן דאחזוקי אינשי בגנבי כו' עכ"ל ורבינו לא הבין דברי הרמב"ם כן שהרי כתב כיון שהמערער טוען שהשאילם לאותו פ': שאדם עשוי למכור את כליו כצ"ל ולמחוק כל וכן הוא שם במיימוני: אני השאלתים כו' מוציאין כו' פי' ואית ליה עדים שיודעים שהיו שלו וכמש"ר בס"ח דאל"כ היה זה נאמן במיגו דאינם שלך. וא"ל דשאני הכא דקאי ארישא דמיירי שהוא הודה שהיה שלו דמ"מ יש לו מיגו דאי בעי לא הוה מודה וכן משמע בסימן קל"ד: אפילו אם היה אותו כו' לא היה נאמן פי' לפי שאמרינן לו הבא עדי מכירה אף לוה נאמר לא היה לך לקנות ממנו מאחר שאתה ידעת שהם של פ' זה עד שבירר בעדים שקנהו ומש"ה אפילו מעותיו שהוא אומר שנתן בעדן א"צ להחזיר לו משום תקנת השוק דלא היה לו לקנות: כיון שהמערער טוען שהשאילם או השכירם לאותו פ' כבר כתבתי שהמ"מ כתב דמיירי שטוען שגנובין הן מאתו ועד"ר. ולפי מה שפי' רבינו לדברי הרמב"ם דלא מיירי שטוען גנובין הן ואפ"ה ס"ל דאין מוציאין מידו היה מצ"ל ליה מ"ש זה מהא דאיתא בגמרא וכתבו רבינו בסי' שאחר זה בס"ג בטלית היוצא מיד אחר וטוען שהאומן מכרה לו ואמר לי שאתה מכרת לו דאינו נאמן דמ"ש כלי ביד אומן ומ"ש דברים העשוים להשאיל ולהשכיר ביד כל אדם אלא [די"ל] מכח (קנס) [קושיא] זה פשוט בעיני רבינו שאינו נאמן בדברים העשוים להשאיל מש"ה הקשה על הרמב"ם בקיצור וק"ל.