פרישה, חושן משפט קלג:ד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 133:4
Open in the reader →1ואפילו אם המערער מסר החפץ להמחזיק בעדים פי' אפילו מסרו לו לפקדון וכדמסיק שהמפקיד לחבירו בעדים כו': או לקוח הוא בידי במגו כו' וה"ה דיכול לטעון משכון הוא בידו שהלויתי לך עליו אחר שבא לידי בתורת פקדון ונאמן במגו דהתזרתי לך. וק"ק למה הוא נאמן לומר לקוח הוא במגו דהחזרתי הא אם היה טוען החזרתי לך היה צריך להזהר שלא יראה מתח"י לעולם לכך ניחא ליה לומר לקחתיה ממך ואין לומר דה"ק דנאמן לומר לקחתיה ממך בעודו בידי או שהפקדתו בידי במגו דהיה יכול לומר קניתי ממך אחר שהחזרתי אותו לידך שהיה נאמן אף שרואים בידו עתה דהא גם בזה לא היה נאמן דהא בטענת לקוח זו בעינן מגו כיון שמסרו בידו בעדים ואין לו מגו אלא אי בעי היה אומר החזרתי לו לחוד והדרא קושיא לדוכתא דאין זה מגו די"ל דטוען לקוח כדי להראות לעין כל. לכן צ"ל דטענת לקוחה היא גרועה מצד אחד מטענת חזרה דאילו חזרה דכל מה שהופקד ביד חבירו לחזרה קאי משא"כ טענת לקוחה היא בידי דהוא ענין אחר דפקדון לאו למכור לו קאי ומש"ה מחשב טענת חזרה למגו וק"ל. ובזה מיושב נמי מש"ר בסי' קל"ד ס"ב דאם לא ראו עתה בידו נאמן לטעון לקוח במגו דלהד"ם כו' דק' מאי מגו הוא והרי לא ניחא ליה לטעון לקוחה בידו כדי להראותה וא"א ליישב אם לא בדרך זה משום דלקיחה טענה גרועה מאחר שידוע שבא לידו בתורת אומנות מי יאמר שלקח משא"כ במגו דלהד"ם וק"ל ע"ש: