פרישה, חושן משפט קמה:ח
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 145:8
Open in the reader →1יפרע כל כת מהן שליש דמי הקרקע וא"ת הא יוכלו שני כיתי עדים הראשונים להתנצל ולומר אנחנו בעדותינו לא בעינן להפסיד למערער אלא אדרבא זכות היה לו בעדותינו לחייב המחזיק בפירות וי"ל דמיירי שבאין כל ג' הכיתות יחד לב"ד ומעידין זא"ז וכיון דראה כל אחד שני כיתות האחרים ידעי שהחזקה תגמר בעדותם וכ"כ התוס' שם בפח"ה והא דסתם רבינו י"ל משום דמסתמא אין המחזיק מביא העדים כי אם כל שלשתן יחד כדי שלא להתחייב ע"י הראשונים בהפירות וק"ל: ואם הוזמו כת אחת מהם משלמים פירות כו' ואם הוזמו ב' כיתות מהן נראה דאינו משלם אלא פירות דשנה אחת ע"פ הכת שלא הוזמו וגם העדים המוזמים משלמים יחד פירות של אותה שנה לבד וגם נראה דדוקא קאמר דמשלמים פירות ולא קרקע דדוקא לענין עדות תשלומי פירות א"צ שיזומו כולם דהא בעדות כל כת יש נ"מ לענין פירות דאם לא היה מעיד אלא כת אחת או ב' כיתות היה מתחייב המחזיק ע"פ לשלם הפירות להמערער משא"כ לענין קרקע דבעינן שיזומו כולם דהא אילו לא הוזמו לא היה עדותם כלום לענין קרקע כ"א בהצטרפות כולם יחד וכשהוזמו כולם ליכא עליהן תשלומי פירות דהא נתבטלה עדותן וכמש"ר לפני זה. ואחר שכבר כ"ר חילוק דין בין פירות לקרקע קיצר אח"כ בהעדאת ג' אחין עם הצטרפות אחר עמהן וכתב ואם נמצאו זוממין משלמין ג' האחין החצי והאחר החצי ור"ל וכפי הדין הנזכר דהיינו אם הוזמו כולם אין משלמים פירות כ"א קרקע ואם לא הוזמו כל אחד על שנה אח' אז משלמין פירות ומשלם אותו אחר לבד חצי פירות שהיה מפסיד ע"י והאי דעמו ג"כ החצי ולא אמרינן גבי אותו האחר כיון שנתבטלה עדותו במקצתו דהיינו כל אותה שנה שהוזם בו תתבטל כולהו דלא אמרי' הכי כ"א בשנים שהעידו בבת אחת על ג"ש והוזמו על א' מהשנים אבל כאן שהעידו על כל שנה בפ"ע זא"ז מחשב כל הגדה לעדות בפ"ע אע"פ שהאחר העיד ג"פ ואמרינן אי לא העיד בפעם ג' על השנה השלישית אז היה מתחייב המחזיק לשלם להמערער פירות ב' השנים שכבר העיד עליהן עם ב' האחים זא"ז ובפעם הג' בא להפסידו מש"ה צריך לשלם. ואע"פ שנמצא שאותו האחר משלם ע"פ עדות עצמו שהעיד על ב' השנים הראשונים אין זה קושיא דהזמה מילתא אחריתא היא ומעלמא אתי להו שאם ראובן העיד על אשה א' שהיא א"א ואח"כ בא עליה הוא או אחיו ה"ז נהרג עמה ונמצא זה מת בעדות עצמו וטעמא דחיובא דהשתא מילתא אחריתא היא כ"כ הנ"י שם ועמ"ש עוד מדין עדות ג' אחין ואחר עמהן לעיל בס"ס ל"ח. ועוד כתב הנ"י וז"ל וא"ת ה"ד אי כשהודו קודם גמר דין אין להם לשלם כלום כדאיתא במסכת מכות ואם לאחר גמר דין כיון דקא מחזיק בגוה זכה בה מיד והו"ל כאשר עשה. ותירץ אחד מגדולי רבני צרפת שא"א כאשר זמם ולא כאשר עשה כיון שאפשר בחזרה. והריטב"א ז"ל תירץ דאיירי שהמחזיק הוא חוץ לקרקע כשדן עליו ואחר שנגמר הדין הוזמו עדיו קודם שהחזיקו שם והשתא הוא כאשר זמם עכ"ל: