פרישה, חושן משפט קנב:א
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 152:1
Open in the reader →1כל אלו שאין להן חזקה ביניהן כו' כל הסימן הזה הוא שם דף מ"ז וע"ש בתוספות דגרסינן כגון דאמרי בפנינו הודה והם הם דברי רבינו בסמוך ודוק: ומ"ש אבל אם טוען בן הבן שירשה מאביו יש לו חזקה הטעם דטענינן ליורש שאביו לקחה מזה: אפילו אם מודה שבאה ליד אביו כו' עד אלא שטוען שקנאה אח"כ יש לו חזקה כן קאמר הגמרא שם בפשיטות ומשום דבן הגזלן הוא כמו אחר. וא"ת הא איש אחר המחזיק אינו נאמן אלא מכח דאמרינן מדלא עשה מחאה ודאי מכרה לו וא"כ בבן גזלן יתנצל המערער ויאמר יראתי לעשות מחאה מאימת הגזלן. וי"ל דלא שייך הטלת אימה אלא כשיאמר הוא בעצמו בפני הגזלן או בפני בנו (שהרי) [שדה] זו היא בגזילה בידו דיוודע דמאתו יצאו הדברים אבל לעשות מחאה בפני אחרים אף דיצא הקול ויגיע לאזניו ושיש ערעור עליו ששדה זו בגזילה בידו ויזהר בשטרו אבל לא יוודע ממי יצא הקול וק"ל. שוב מצאתי שכ"כ בד"מ וכמ"ש בעמוד ע"ש: אלא א"כ יאמר בפני מנה לך אבי המעות נראה דדין זה כ"ר לשיטת הרא"ש דגם בנגזל מצריך שימסור מודעה כמ"ש בס"ס שלפני זה ומיירי כאן דלא ידעינן ממסירת מודעה דאל"כ מעות הדרי ולא היה לו חזקה בשדה כמ"ש בסימן שלפני זה ס"ה: וכתב א"א הרא"ש ז"ל אבל החזיק בו בן בן הגזלן וטוען בפני הודית כו' ז"ל הרא"ש שם בן גזלן אם אמר בפני הודה שמכרה לאביו לא מהניא הך הודאה שבשביל מורא הוצרך להודות גם בפניו אבל אי טעין בן בן גזלן בפני הודה שמכרה לאבי אבי מהניא הך הודאה דכולי האי כו' הרי מוכח מלשון דבבן גזלן אפילו הודה בפניו שלא בפני אביו שייך מורא דירא דיוודע לאביו הגזלן ובבן בן הגזלן אפשר דס"ל דדווקא להרא"ש בכה"ג דלא הודה לפני אבי אביו אלא בפני בן הבן לא שייך אימה ומש"ה דייק רבינו נמי דכתב בשם הרא"ש וטוען בפני הודית לי והא דכתב לפני זה ואם טוען הבן בפני הודית לאבי דמשמע דההודאה היתה בפניו משום בן אומן ואריס כ"כ דבהו אפילו הודה בפניהן הוה חזקה. ומה שבבן הגולן לא הוה חזקה אפילו אם ההודאה היתה שלא בפני האב הגזלן זה נרמז במה שסיים רבינו וכתב אא"כ יאמר בפני מנה לך אבי כו' פי' [דוקא] מנה דמשמע דבשום צד אחר לא מהני ודוק: