פרישה, חושן משפט קנד:ב
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 154:2
Open in the reader →1לחצר חבירו ואפי' לחצר שותפו בב"ב דף נ"ט לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפים ובגמ' מאי איריא לחצר השותפין אפילו לחצר חבירו נמי לא וכתבו התוספות בשם ר"י דה"פ מאי איריא לחצר השותפין (פי' שהוא שותף עמו בחצר ויש לו פתח לתוכה) דמזיק לו בשני מקומות (דמצי למימר בשני מקומות דהיינו דרך פתחו ודרך חלונו ל"מ לאצענועי מינך) ל"מ קאמר (כלומר אדרבה לא מיבעיא קאמר) לא מיבעיא לחצר חבירו דלא אבל לחצר השותפין דא"ל ס"ס הא קבעית לאצטנועי מינאי בחצר קמ"ל דא"ל עד האידנא כי הוית בחצר בעינא לאצטנועי מינך השתא אפילו כי הוית בבית נמי בעינא אצטנועי מינך ע"כ. ופר"שי ותוס' עד האידנא כי הוית אתה בחצר בעינא לאצטנועי מינך השתא אפילו כשאתה בבית בעינא לאצטנועי מינך כו' ע"ש ולאפוקי מפירוש ר"ש השני דפירש כי הוי אנא בחצרי כו' השתא אפילו כשאני בביתי כו' ע"ש בתוס' שדחו פי' זה. והשתא א"ש דכ"ר ז"ל אין אדם רשאי לפתוח חלון לחצר חבירו ואפילו כו' ולא כ' בקיצור א"א רשאי לפתוח חלון אפילו לחצר שותפין אלא לפי שיש פנים לכאן ולכאן וכמ"ש ודייק נמי וכתב לחצר שותפו ולא לחצר שותפים כלשון המשנה וכמש"ר מיד אח"ז ז"ל וכן אם קנה כו' לחצר השותפים והוא ג"כ ל' המשנה דלשם משום דאתי לאפוקי מפי' הרשב"ם דפי' שם דהמקשן הקשה שם מאי איריא לחצר שותפים שהן רבים אפילו לחצר חבירו שהוא יחיד נמי אסר והתוס' דחו פי' זה ופירשו שותפין ר"ל שהוא שותף עוד עם אחר בחצר ומש"ה כחב שותפו וק"ל: וכן אם קנה בית שם במשנה לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו בחצר השותפין ופיר"ש לכך בית החצר הסמוך לזה החצר לא יפתחנו לחצר השותפין דאע"ג דיש לו חלק בחצר אינו יכול לרבות עליהן אכסנאים שמוסיף עליהן דריסת הרגל ונכנסים ויוצאים עכשיו יותר מבתחילה וליכא צניעות: