פרישה, חושן משפט קנד:ל
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 154:30
Open in the reader →1עוד תשובה לגאון כו' הגאון לטעמיה הנ"ל אזיל ומש"ה לולי שמצא סתום מבחוץ לא היה כח ביד לוקח זה מהעכו"ם לבנות נגד חלונו דישראל אבל להרא"ש בלא"ה היה יכול לבנות נגדו כמו שהעכו"ם היה יכול לבנות והא דכתב רבי' משום דיש בה נ"מ ג"כ לדעת הרא"ש היכא דיש לחלון חזקה ידוע שבנאה ופתחה ברשות קודם שבא העכו"ם בצידה דאפ"ה יכול לבנות האי לוקח נגדו מאחר שמצאה עתה סתומה ואפי' אין ידוע אלא סתמא נמי אסור לבנות נגדו דאמרינן דילמא חלון ישראל הוה קדים וזכה מההפקר וכ"כ מ"ו ר"ס בש"ע בסי"ח ע"ש: מפני היזק ראייה כו' שהעכו"ם היה רואה מחצירו מה שאני עושה בביתי: ושייר הכותל כולו לפנים פי' עובי הפצימין של חלון דהוא עובי הכותל שייר כולו לפנים ולכאורה נראה דהמעשה כך היה שלא בנה כלום בריוח הפצימין אלא קבע דף או נסר ביתידות מחוץ לפצימין ונמצא נשאר פתוח כולו לצד פנים אלא שקשה דזה לא מיקרי סתימה כ"א כאשר סותם בבנין בריכסא ובטינא כמ"ש הב"י והד"מ בסט"ו בשם הריטב"א ע"ש לכ"נ דל"ד קאמר ששייר הכותל כולו לפנים אלא ר"ל הנשאר מהכותל הניח פתוח לצד פנים ומש"ר ושייר הכותל כולו לפנים גילה דעתו כו' נראה דמכ"ש אם סתם כל עובי הכותל דהוי סתימה ומותר לבנות נגדו ולא אתא אלא לאפוקי אם סתמו לצד פנים והניח הפתוח לצד חוץ: ומה שהשיב ז"ל ועוד יכול הקונה לומר אני מצאתיה סתומה מנין כו' והא דכתב הריטב"א הביאו הב"י והד"מ בסט"ו דאם הם מחולקים מי סתמו אע"פ שעדיין הוא סתום ובעל החלון אומר אפתחנו ולא סתמתיה כי אם לזמן מה לצורך שעה בעל החלון מיקרי מוחזק והבא לבנות נגדו עליו הראיה שהוא סתמיה (ובש"ע פסק כן להלכה וגם פסק האי דינא להלכה) ר"ל היינו דוקא כשבעל החצר לפנינו ואינו יכול להביא ראיה אבל כאן מיירי דהעכו"ם אינו לפנינו יכול האי לוקח לומר אילו היה העכו"ם לפנינו הוה מייתי ראיה שהוא סתמה. והיותר נראה דשם איירי בדלא פרץ פצימיו וכמ"ש שם בדבריו דהו"ל כאילו היה עדיין פתוח כל שהפצימין עדיין לא הוסרו ובטענה כל דהו נאמן בעל החלון וכאן מיירי בדלא בנוי דלא הוה ליה פצימין. והרשב"א כתב והביאו בהג"ה בש"ע בסי"א דהולכין אחר מנהג המדינה ויש חזקה לחלון בלא פצימין כשנהגו כן בחלונותיהן ע"ש דאם היה לו פצימין והוסרו איך הוה טוען מפני העכו"ם סתמתיה דאם כן למה הוסרו הפצימין ודוק: ולסתום לאלתר הוי חזקה פי' כל שסתמו אחר לאלתר הוי חזקה משא"כ כשסתמו הוא עצמו דיכול לתת אמתלא לסתימתו ולא איבד זכותו ועיין ד"מ סט"ו: