פרישה, חושן משפט קנד:לז
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 154:37
Open in the reader →1אחין שחלקו והגיע החצר כו' בב"ב דף ד' גרסינן הני בי תרי אחי דפלגי בהדדי כו' עד נהרדעי לטעמייהו כו' ע"ש דאחר הדברים הללו נמשכו דברי רבי' הללו שבסימן זה ושבס"ס קע"ג וע"ש שהארכתי בביאורו בטוב טעם: והר"י כתב דוקא שפירשו כו' עי' באשר"י פ"ק דב"ב והא דכתב שפירשו אינו דבוק לתיבות שלא היה שיהיה פי' שהתנו בפירוש שהעילוי לא יהי' אלא בשביל הבנין דא"כ פשיטא ועוד דא"כ שלא יהא מיבעי ליה אלא מילת שפירשו עומדת בפני עצמה וכאילו כתב דוקא שפירשו שאז לא היה כו' ור"ל שפירשו ואמרו כמה שוה הבנוי יותר מן הפנוי כ"כ תתן לי בהא אמרינן דודאי לא היה העילוי בשביל החלונות אבל אם עלו סתם כמה שוה חלק זה על זה הכל בכלל העילוי ואפי' האור וכן פי' המ"מ דברי הרמב"ם ע"ש פ"ז: אבל אם הוא בית שאין לו אורה כו' דמסתמא כי עלו כו' דקדק לומר כי עלו אהדדי כי לא חלקו בתוס' אורה כ"א באחין או אחרים שחלקו בעלוי ושומא אבל כשחלקו סתם אף שהוא טוב מחבירו אמרינן שויתרו אהדדי ולא מחמת האור וכן הוכחתי בראיות מתוס' ואשר"י ושאר פוסקים לקמן ס"ס קע"ג הגם שיש חולקים בזה וכמ"ש שם ומ"מ רבינו שנמשך אחר התוס' והרא"ש ודאי ס"ל הכי וכמו שהוכחתי ג"כ מדברי רבינו שם מיניה וביה וע"ש: ומש"ר דמסתמא כי עלו אהדדי ושמו הבתים והעליות זו כנגד זו כ"כ שם גם באשר"י וק"ק עליות מאן דכר שמיה והול"ל והחצר ודוחק לומר דמ"ש והעליות ר"ל לשון עלוי ששמו העלויה שבזה נגד שבזה דהא משמע דלא פרטו כל מיני העלוים וגם לשון בתים אינו מדוקדק כיון דהתחיל בל' בית. וע"כ צ"ל דלאו אענין הנ"ל לחוד קאי וה"ה במ"ש והעליות: וכתב הרמב"ן נהי כו' אע"פ שכבר כ"ר פלוגתא זו לעיל בסימן זה ס"ס י"ד חזר וכתב כאן משום דשם קאי אבעלים עצמן וכאן למדנו דהרא"ש ס"ל דאפי' הבן דלא עשה החלון צריך לסתמו ואפשר דמה"ט כ"ר האי דינא שם בשם י"מ ולא כ"כ שם בשם הרמב"ן ואפשר בבעל עושה החלון מודה שצריך לסתמו וק"ל: ול"נ לא"א הרא"ש ז"ל אלא צריך לסתום ז"ל שם בפח"ה ואין דבריו נראין כיון דאין לו חזקה באורה היכי מצי מיעבד ליה היזק בראייתו ועוד דאיכא למיחש דבתר תלת שנין יטעון שני חזקה ועוד דאין להן דרך זה על זה משמע דאע"ג דאביהן היה עובר דרך שדה זו לשדה אחרת מוחה הוא באחיו מלעבור דרך שדהו וכן בחלונות מוחה הוא בו מלראות דרך החלון ולהזיקו וכ"כ הרמב"ם שצריך לסתום החלון ולהסיר אמת המים מעליו עכ"ל הרא"ש. והא דכתב ועוד דאיכא למיחש כו' ר"ל ועוד אף א"ת שאינו מקפיד כ"כ בהיזק הראייה מ"מ כיון דאיכא היזק ראייה יכול לסתום החלון מחשש שמא יטעון שהחזיק בחלון זה וימחה בזה שכנגדו לבנות בשלו נגד חלונו וק"ל. ומ"ש וכ"כ הרמב"ם עד"ר: