פרישה, חושן משפט קנד:ד
פרישה · Prisha, Choshen Mishpat 154:4
Open in the reader →1ואפילו יש לאחד פתח כו' משנה שם דף ס' ז"ל לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח נגד פתח וחלון נגד חלון היה קטן לא יעשנו גדול אחד לא יעשנו ב' אבל פותח הוא לר"ה פתח נגד פתח וחלון נגד חלון היה קטן עושה אותו גדול ואחד עושה אותו שנים עכ"ל המשנה והם הם כללי דברי רבינו מכאן עד ס"י: כגון שעשה מא' של ח' ב' מד' ד' ז"ל הגמרא שם סבר רמי בר חמא למימר בר ד' לא לישוויה תרי בר ב' ב' דקא שקיל ח' בחצר אבל בר ח' לישוויה בני ד' ד' ש"ד א"ל רבא מצי א"ל בחד פיתחא מצינא לאצטנועי מינך בתרי לא מצינא לאצטנועי מינך ע"כ ופירש רשב"ם דשקיל תמניא בחצר דגם פתח של ב' אמות יש לו ד"א בחצר אבל כשהיה פתח א' של ח' שהיה לו בחצר ח' אמות כי עביד שנים של ד' ד' לית לן בה והשיב רבא דאף בכה"ג לא משום דחיישינן לצניעות ומצי א"ל בחד פיתחא מצינא לאצטנועי מינך כשהוא נעול יכולני להשתמש בחצר אבל בשני פתחים אפילו אם יהיה האחד נעול יהיה השני פתוח ולכן כ"ר כגון שעשה מא' של ח' ב' מד' ד' דהוה רבותא טפי וכ"ש מא' של ד' שנים של ב' ב' ואע"ג דהגמ' קאמר כן אפתחים כ"ר ג"כ אחלון משום דלפי הטעם שמסיק וקאמר בחד פתחא מצינו לאצטנועי מינך כו' ה"ה לחלון וק"ל: והרמב"ם כתב רצה לשנות כו' בפ"ז דשכנים כ"כ: בין למעלה בין למטה דאף ע"פ שהוא גבוה יעלה בסולם ויראנה ור"ל אפתח אחרת קטנה במקום אחר דאילו במקומה ממעט בנזק הוא והרשות בידו ופשוט הוא בדברי הרמב"ם ב"י וכבר רמז הרמב"ם זה במ"ש ואפתח אחרת דמסתמא במקום אחר קאמר וק"ל: ומש"ר והרמב"ם כתב בלשון פלוגתא ולעיל לא איירי מזה כלל נ"ל דהמשך ל' כך הוא מתחילה כתב דלא יעשה מא' ב' הא לעשות מאחד גדול אחד קטן ממנו מותר והרמב"ם כתב כו' דמשמע מלשונו שאפילו זה אסור ע"ז מסיק וכתב דז"א דכוונת הרמב"ם הוא דוקא לשנות ולעשות כן במקום אחר וק"ל: